Page 141 - כשהצבא החליף מדיו
P. 141

‫חיל האוויר‬

‫לא שררה כל מחלוקת בדבר חשיבותו של חיל האוויר בבלימת ההתקפה‬
‫המשוערת של הערבים בפתח ‘הסיבוב השני‘‪ .‬היה ברור לכול שאם תתחולל‬
‫יזמה ערבית‪ ,‬לא כל שכן התקפת פתע‪ ,‬יהיה חיל האוויר הכוח הזמין‪ ,‬שיסייע‬
‫לכוחות היבשה הסדירים והדלילים לבלום את תנופת האויב‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקרב‬
‫יחידות החיל והגורמים במטהו התפתחה התפיסה‪ ,‬כבר בשלב מוקדם זה‪,‬‬
‫שישראל חייבת לקדם את פני הרעה על ידי מכה אווירית מקדימה‪ .‬בעיצומו‬
‫של הוויכוח על מעמד החיל‪ ,‬אמר האלוף רמז‪‘ :‬חיל האוויר אינו כוח מסייע‬
‫לכוחות היבשה! הוא כוח מכריע! העדיפות האווירית — היא שתקבע את גורל‬
‫הקרב‪ .‬אם אין לאויב חיל־אוויר‪ ,‬או אם היה לו ואתה השכלת לחסלו בשלב‬
‫הראשון של הלחימה — ניצחת את המלחמה‘‪ .‬משמעות הדברים הייתה‪ ,‬שיהיה‬
‫צורך להתחיל את המלחמה במכה מקדימה‪ ,‬שעיקרה השמדת כוח האוויר של‬
‫האויב בבסיסיו‪ 17.‬שנים ספורות לאחר אמירה זו אימץ צה"ל‪ ,‬כפי שנראה להלן‪,‬‬
‫את התפיסה ההתקפית הזו בראשית המערכה כמתאר עדיף‪ ,‬וביצע אותו למופת‬
‫בראשית מלחמת ששת הימים — כאשר חיל האוויר הישראלי חיסל את חיל‬
‫האוויר המצרי בראשית המערכה‪ .‬לפי שעה היו אלה נושאים שבוויכוח בלבד‬

                                    ‫שנקשרו בשאלת מידת עצמאותו של החיל‪.‬‬

                                                 ‫הכרעה חד־משמעית‬

‫חרף פלפולי ניסוח והבהרות‪ ,‬שנועדו לאפשר לחיל האוויר מידה רבה של‬
‫עצמאות ניהולית ומבצעית‪ ,‬הרי בכללו נטה סיכום הדיון לעמדותיו של רב־‬
‫אלוף ידין‪ .‬בן־גוריון סיכם אותו באמירה חדה‪‘ :‬הרי האויב לא ינהל מלחמה‬
‫נגד חיל האוויר לחוד ונגד צבא הגנה לישראל לחוד‪ .‬צריך לדאוג שגם התכנון‬
‫שלנו יהיה תכנון כולל [‪ ]...‬צריך להבטיח שיהיה ראש אחד‪ ,‬אשר הוא יוכל‬
‫לסקור את הדבר באופן כללי‪ .‬שהוא יראה את הדברים באופן כללי‪[ .‬לכן]‬
‫המטה הכללי יהיה אחראי על כל הדברים‪ .‬האחריות של המטה הכללי נשארת‬
‫לגבי כל חלקי הצבא במשך כל הזמן‘‪ .‬ידין ביקש להמתיק במקצת את הגלולה‬
‫המרה בעיני אנשי החיל והציע שמפקדי חיל האוויר וחיל הים יצורפו דרך‬
‫קבע למטה הכללי‪ ,‬שראשי האגפים יחויבו להתייעץ עם אנשי חיל האוויר‬
‫לפני הוצאת פקודות הנוגעות לחיל‪ ,‬ושלמפקד החיל תישמר זכות הערעור‬
‫בפני הרמטכ"ל‪ .‬עם זאת הוסכם שהטיפול ברכש‪ ,‬בציוד וחימוש‪ ,‬הייחודיים‬

                               ‫‪ 	17‬הציטוט מובא אצל ויצמן וגולדשטיין‪ ,‬לך שמים‪ ,‬עמ‘ ‪.100‬‬

                                             ‫[‪]139‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146