Page 146 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫לא התרשם מהן‪ ,‬והמחלוקת הסתיימה ביציאתו של לסקוב להשתלמות באנגליה‬
‫ובסיום תפקידו כמפקד חיל האוויר‪.‬‬

‫בינתיים הסתגלו קציני חיל האוויר למצב שהתגבש בפועל‪ ,‬שבו ניתנה לחיל‬
‫מידה רבה של עצמאות לגבי דרך הפעלת החיל — אך המבנה הכולל נשאר אחיד‪.‬‬
‫דן טולקובסקי‪ ,‬שהתמנה כמפקד החיל עם פרישתו של לסקוב כטייס הראשון‬
‫‘כחול לבן‘‪ ,‬לא חזר לדון בשינויים מרחיקי לכת‪ .‬מפקד החיל נשאר חבר במטכ"ל‬
‫ומטה זה הוא שקבע‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬את דרכי הפעלת הצבא בכללו וקבע את‬

‫חלוקת המשאבים לכל אחת מזרועותיו‪.‬‬
‫בעניין אחד נקבע בסוף ‪ 1951‬תקדים‪ ,‬שהפקיע מידי צה"ל נושא מרכזי —‬
‫שנודע לימים כ‘התעשייה האווירית‘‪ .‬ביזמתו של שמעון פרס‪ ,‬ששימש בראשית‬
‫שנות החמישים נציג משרד הביטחון בארצות הברית ועתיד להתמנות מנהל כללי‬
‫של משרד הביטחון‪ ,‬הקים אל שווימר — מהנדס אווירי ומומחה לשיקום מטוסים‪,‬‬
‫איש חיל האוויר האמריקני וממקימי חיל האוויר הישראלי — ליד שדה התעופה‬
‫הבין־לאומי בלוד את ‘המכון הישראלי לבדק מטוסים‘‪‘ .‬הבדק‘ יתפתח במהרה‬
‫ל‘תעשייה האווירית הישראלית‘‪ .‬שווימר העביר לישראל מכון פרטי לשיפוץ‬
‫מטוסים‪ ,‬שהקים לאחר מלחמת העולם השנייה בקליפורניה‪ .‬תחילה הוקם‬
‫‘הבדק‘‪ ,‬שהיה אמור לשרת גם מטוסים אזרחיים ובראש וראשונה את מטוסי‬
‫‘אל על‘‪ ,‬כחברה באחריות משרד התחבורה — אולם במאי ‪ 1953‬הוגדר כחברה‬
‫ממשלתית‪ ,‬הסמוכה על שולחנו של משרד הביטחון‪ .‬לאט לאט למדו אנשי חיל‬
‫האוויר לסמוך על ביצועי ‘הבדק‘; אל שווימר הצליח להתחרות עם מכוני שיפוץ‬
‫זרים ובסוף שנות החמישים הצליח ‘הבדק‘ להרכיב מטוס מדגם ‘פוגה מגיסטר‘‪,‬‬

‫שהפך למטוס האימונים הבסיסי של חיל האוויר‪30.‬‬

‫‪ 30‬לפרטים ראו י‘ עברון‪ ,‬התעשיה הביטחונית בישראל‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל אביב (ללא שנת‬
‫הוצאה)‪( ,‬להלן‪ :‬עברון‪ ,‬התעשייה הביטחונית)‪ ,‬עמ‘ ‪.375-367‬‬

‫[‪]144‬‬