Page 150 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫של צה“ל‪ ,‬ותקציבו — רק אחוז וחצי מתקציב הביטחון (לא כולל תקציבי‬
‫הרכש)‪ .‬היא מסכמת את המצב לאמור‪‘ :‬חיל הים לא היה ערוך מבחינת מצבת‬
‫כלי השיט למלחמה ימית אמיתית‘‪ 9.‬כאשר נידונו במטכ“ל שיאי כוח האדם‬
‫שיועמדו לרשות היחידות והחילות בזמן רגיעה‪ ,‬הוצע להקציב לחיל הים שיא‬
‫של ‪ 1,500‬איש; ישראל בר‪ ,‬ראש אג“ם ‪ /‬תכנון‪ ,‬העיר‪‘ :‬מספר שרירותי‪ ,‬לא‬
‫מספיק אפילו להחזקת הכלים הקיימים‘‪ 10.‬דניאלה רן מציעה מספר סיבות‬
‫לקיפוח הזה‪ :‬פיתוח ימייה של ממש דרש משאבים גדולים‪ ,‬שלא עמדו באותן‬
‫שנים לרשות המדינה; בשנות החמישים המוקדמות לא נצפתה מלחמה;‬
‫לצד הצורך להגן גם על הגבול הימי‪ ,‬לא נצפתה הפרעה של ממש לספינות‬

‫ישראליות ששטו בים התיכון‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לאנשי חיל הים היו יומרות גדולות; מסמך מטה‪ ,‬שחובר‬
‫ב־‪ 24.3.1949‬על אודות ‘קווים לברור התכנון של חיל הים לשנת ‪ ,‘1949‬מגדיר‬

‫אפוא בשאפתנות בלתי מציאותית את ייעודו של החיל לאותה תקופה‪:‬‬

‫הבטחת התחבורה הימית של ישראל מקו מסינה‪-‬מלטה‪-‬טריפולי;‬ ‫• ‬
‫איום ופגיעה בתחבורת האויב;‬ ‫ •‬
‫פגיעה באניות האויב בבסיסיו;‬ ‫ •‬
‫הגנה על חופי ישראל;‬ ‫ •‬
‫נחיתה‪11.‬‬ ‫• ‬

‫מסמך זה מעיד‪ ,‬בעיקר‪ ,‬על רוח הלחימה ששררה בין קציני החיל‪ ,‬אך למעשה‬
‫לא היו בידי חיל הים באותה עת כלים ואפשרויות לממש את היומרות‬
‫האלה‪ .‬המטכ“ל לא היה שותף לשאפתנות הזאת ובשנים הנסקרות במחקרנו‪,‬‬
‫עד ההחלטה שהתקבלה בשנת ‪ 1953‬לרכוש משחתות‪ ,‬הוא ראה בחיל הים‬
‫כוח מוגבל‪ ,‬העשוי למלא משימות משניות לכל היותר‪ ,‬כגון הגנת החופים‬
‫והנמלים‪ ,‬ליווי ספינות בעלות חשיבות מיוחדת וסיוע לכוחות היבשה בעת‬
‫מלחמה‪ 12.‬בראשית ‪ 1953‬כתב ראש מחלקת התכנון במטכ“ל‪‘ :‬המגבלות‬

‫‪ 9‬קדרון‪ ,‬חיל הים‪ ,‬שנות ההקמה‪ ,‬עמ‘ ‪.VIII‬‬
‫‪ 10‬א"צ‪.64-847/1962 ,‬‬

‫‪ 1 1‬נוסח המסמך מובא אצל רן‪ ,‬התפתחות חיל הים‪ ,‬עמ‘ ‪.16‬‬
‫‪ 12‬ראו למשל מסמך מחלקת תכנון‪‘ ,‬משימות חיל הים כחלק מ'מקרה הכל'‪ ,‬א"צ‪.1-1573/1952 ,‬‬

‫[‪]148‬‬