Page 154 - כשהצבא החליף מדיו
P. 154

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫עתה שאול בן־צבי) ויצא לחופשה ממושכת; גרשון ז“ק פרש מהחיל ומתפקידו‬
‫כראש אגף חיל הים במשרד הביטחון‪ .‬סא“ל מאיר (מוניה) מרדור‪ ,‬מבכירי חיל‬
‫האוויר הישראלי ובעבר מבכירי אנשי ‘ההגנה‘ שעסק ברכש‪ ,‬מודיעין‪ ,‬העפלה‬
‫וחבלה‪ ,‬מונה זמנית לראש מטה חיל הים‪ 25.‬לראש האגף הימי במשרד הביטחון‬
‫התמנה אפרים דקל‪ ,‬אף הוא מוותיקי המפקדים הבכירים ב‘הגנה‘‪ ,‬והובהרה‬
‫חלוקת תחומי העיסוק‪ :‬משרד הביטחון יעסוק מעתה ואילך בקשרים עם‬
‫גופים אזרחיים וברכש‪ ,‬ואילו חיל הים יהיה מופקד על הצד הצבאי‪ :‬אימונים‬

                                  ‫ומבצעים — ויהיה חלק בלתי נפרד של צה“ל‪.‬‬
‫מרדור התמנה לתפקידו בעיצומו של המאמץ לקצץ בהיקף כוח האדם‬
‫והתקציבים בצה“ל‪ .‬ב־‪ 17.4.1949‬קבע הרמטכ“ל דורי את שיא כוח האדם של‬
‫חיל הים ל־‪ 1,900‬חיילים וקצינים;‪ 26‬צמצום כה דרסטי בכוח האדם לא ניתן היה‬
‫להיעשות באמצעות קיצוצים שוליים‪ ,‬ונדרש שינוי יסודי במערך החיל‪ .‬בזמן‬
‫הקצר של פעילותו בחיל הים‪ ,‬החל מרדור לצמצם מאוד את מספר הספינות‬
‫הפעילות בחיל‪ :‬בפקודה מיום ‪ ,6.5.1949‬שנשאה את הכותרת ‘ארגון השייטות‘‪,‬‬
‫הורה על ‘הדממה‘ של ספינות‪ ,‬שהוצאו מהפעילות השוטפת והוחזקו בידי צוותים‬
‫קטנים לשם שמירת שמישותם בעת חירום‪ .‬כן הורה על חיסול היחידה להבטחת‬
‫החופים ועל העברת מתקניה לידי משטרת ישראל‪ .‬החיל שמר לעצמו רק שלוש‬

  ‫תצפיות חופיות‪ ,‬שהיו מצוידות בזרקורים‪ ,‬לשם הגנת הנמלים בחיפה וביפו‪27.‬‬
‫עם סיום תפקידו כתב שולמן מעין ‘צוואה‘‪ ,‬שניתחה את בעיות ההגנה הימית‬
‫של ישראל‪ ,‬והמליץ על קווים לפיתוחו של חיל הים בעתיד‪ .‬הוא הבחין בכך‬
‫‘שהמאמץ האחרון של האויב‪ ,‬והרכש החדש של אניות וציוד‪ ,‬מכוונים להטלת‬

‫‪‘ 2	 5‬הודעה למטה חיל הים על ידי הרמטכ"ל מטעם שר הביטחון‘‪ ,12.4.1949 ,‬א"צ‪,‬‬
‫‪ .640-782/1965‬המסמך מציין שראש המטה הקבוע ימונה תוך שבועיים‪ ,‬ומנסח את מינויו‬
‫של מרדור בזהירות‪‘ :‬למשך תקופה זו מתמנה סא"ל מוניה מרדור מטעם הפיקוד העליון‬
‫לרכז את כל עניני חיל הים וניתנת לו הסמכות המלאה של ראש המטה בתפקידו זה‘‪.‬‬
‫תפקידו הקודם של מרדור היה ראש להק תובלה של חיל האוויר‪ .‬על מסמכים חתם מרדור‬
‫בתואר ‘ממלא תפקיד מפקד חיל הים‘ (בדרך כלל בקיצור‪ :‬מ‪.‬ת‪ .‬מפקד ח"י)‪ .‬ניכר שגם‬
‫מרדור עצמו ראה במינוי עניין זמני ושולי‪ .‬בזיכרונותיו הוא מספר בהרחבה על פעילותו‬
‫בחיל האוויר ואינו מזכיר כלל את פרשת חיל הים‪ .‬ב־‪ 25.2.1949‬הוא ביקש להשתחרר‬
‫מהצבא ושחרורו אושר ליום ‪ .18.7.1949‬ראו מ‘ מרדור‪ ,‬שליחות עלומה‪ :‬פרקי מבצעים‬

                        ‫מיוחדים במערכות ה‘הגנה‘‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל אביב ‪ ,1957‬עמ‘ אחרון‪.‬‬
‫‪ 	26‬פקודת הרמטכ"ל‪ ,17.4.1949 ,‬א"צ‪ .155-73/1952 ,‬בתחילה נקבע השיא ל־‪ 1,500‬איש‪,‬‬

                                                                      ‫א"צ‪.64-847/1962 ,‬‬
                                       ‫‪‘ 	27‬צו חיסול יחידה‘‪ ,8.5.1949 ,‬א"צ‪.36-2521/1950 ,‬‬

                                             ‫[‪]152‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159