Page 139 - כשהצבא החליף מדיו

‫חיל האוויר‬

‫היהודי‪ ,‬הם ביקשו לפרוץ את המסגרות המחשבתיות של מנהיגות ‘ההגנה‘‪.‬‬
‫‘החשיבה המקובלת הייתה בנויה על כוחות קרקע‪ .‬אפשרות של הפעלת כוח‬
‫אווירי בהיקף ובעצמה גדולה‪ ,‬שיהיה לו תפקיד מכריע במערכה‪ ,‬הייתה מהם‬
‫והלאה‘‪ .‬לכן הגישו השניים ‘מערך שלם‪ ,‬מא‘ עד ת‘‪ ,‬של חיל אוויר מודרני‪ ,‬שכלל‬
‫את נושאי הארגון והתפקוד‪ ,‬הקשר‪ ,‬הלוגיסטיקה‪ ,‬החימוש‪ ,‬כוח האדם‪ ,‬הרכש‬
‫ונושאי־העזר השונים‘‪ 12.‬במסמך ניכרת היטב ההשפעה של ניסיון המחברים‬
‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬אמנם הם הבינו היטב‪ ,‬שאין להשוות את כוחה האווירי‬
‫של מדינת היהודים עם עצמתם של הבריטים והאמריקנים‪ ,‬אך בין השיטין היה‬
‫ברור שהם מבקשים להקנות לחיל האוויר הישראלי שראו בחזונם מעמד עדיף‪,‬‬
‫בכיר ועצמאי‪ .‬לפי תכנית רמז־שכטמן‪ ,‬היה חיל האוויר אמור לכלול — בשלב‬
‫השלישי‪ ,‬עם הקמת המדינה — ‪ 15‬טייסות‪ ,‬שבע מהן טייסות קרב ושלוש טייסות‬
‫הפצצה‪ .‬התקציב שנדרש לביצוע התכנית עמד על רבע מהסכום הכולל שנחזה‬

‫להכנת כלל הגנת היישוב‪13.‬‬
‫עתה‪ ,‬כאשר רמז ואנשיו עמדו בראש החיל שכבר לבש עור וגידים‪ ,‬הם‬
‫ביקשו להגשים את חזונם‪ .‬רמז סבר שיש לתת לחיל הישראלי מעמד של זרוע‬
‫אסטרטגית בעלת עצמאות מלאה בניהול ענייניו ובבניית כוחו‪ .‬בין השאר עלתה‬
‫הצעה ולפיה ימנה שר הביטחון סגן שר מיוחד לענייני חיל האוויר — משמע‬
‫הענקת עצמאות מפליגה והפקעת סמכות המטכ"ל כלפי חיל האוויר‪ .‬רמז הכיר‬
‫בסמכות הרמטכ"ל לפקד גם על חיל האוויר‪ ,‬אך התנגד בחריפות להכפפת אנשי‬
‫החיל גם לאגפי המטה הכללי‪ ,‬שלדעתו לא היה אלא מטה של חילות היבשה‬
‫ושקציניו חסרו את הידע הדרוש לעסוק בבניית החיל ובהפעלתו‪ .‬למחלוקת‬
‫תרמה גם הרגשת ניכור‪ ,‬ששררה בין אגפי המטכ"ל לבין קציני המטה של חיל‬
‫האוויר‪ 14.‬המחלוקת‪ ,‬והמרירות הרבה שנלוותה אליה‪ ,‬הוחרפו במהלך ‪1949‬‬
‫לרגל הקיצוצים הקיצוניים‪ ,‬שנערכו בתקציבי הצבא ובהיקף כוח האדם שהועמד‬
‫לרשות החילות השונים‪ :‬האמצעים שהועמדו לרשותו של חיל האוויר בסוף ‪1949‬‬
‫היו פחותים במידה ניכרת ממה שאנשי החיל ראו כהכרחיים לביסוס החיל‪ .‬הם‬

‫‪ 12‬דרזנין‪ ,‬היימן‪ ,‬עמ‘ ‪.38-37‬‬
‫‪ 13‬לפרטים ראו אמבר ואחרים‪ ,‬שורשי חיל האוויר‪ ,‬עמ‘ ‪.106-104‬‬
‫‪ 1 4‬על ראשיתה של מחלוקת זו ראו גלבר‪ ,‬גרעין לצבא עברי‪ ,‬עמ‘ ‪ .512-509‬פרטים נוספים‬
‫ראו גם אצל שטייגמן‪ ,‬מעצמאות לקדש‪ ,‬עמ‘ ‪ .62-45‬מנקודת מבטו של טייס ראו ע‘ ויצמן‬
‫וד‘ גולדשטיין‪ ,‬לך שמים לך ארץ‪ ,‬מעריב‪ ,‬תל אביב ‪( 1975‬להלן‪ :‬ויצמן וגולדשטיין‪ ,‬לך‬

‫שמים)‪ ,‬עמ‘ ‪.100-97‬‬

‫[‪]137‬‬