Page 168 - כשהצבא החליף מדיו
P. 168

‫פרק יג‬

‫החילות המסייעים‬

‫עוד בשנות החמישים עלה מדי פעם בפעם הרעיון שיש לאגד את חילות היבשה‬
‫תחת מפקדה אחת‪ ,‬אולם ביצוע הדבר נדחה שנים רבות‪ 1.‬בתקופה שחיבור זה עוסק‬
‫בה‪ ,‬הופעלו כוחות השדה והחילות המסייעים במסגרת החטיבות והפיקודים‪.‬‬
‫משימות הפיתוח התורתי וההדרכה המקצועית רוכזו בידי המפקדות החיליות‪,‬‬
‫ויוזכר שחיל הרגלים לא זכה למפקדה חילית נפרדת אלא לאחר מלחמת ששת‬
‫הימים; בשנות החמישים הוקמה‪ ,‬כמסופר לעיל — במסגרת אגף ההדרכה —‬
‫מחלקה מיוחדת לנושאי הדרכה ותורת הלחימה של חיל הרגלים‪ ,‬אך ‘מלכת שדה‬
‫הקרב‘ לא נחשבה לחיל מיוחד משום שהחי“ר נראה כעיקרו של צבא היבשה —‬

                                           ‫למעט ניצני השריון שתוארו למעלה‪.‬‬
‫בתקופה זו הוקם ‘פיקוד ההדרכה‘‪ ,‬שהיה כפוף למחלקת ההדרכה במטכ“ל‪,‬‬
‫ובסיסי ההדרכה החיליים היו כפופים לו‪ .‬מגויסי חיל הרגלים הוכשרו במסגרת‬
‫החטיבות והגדודים‪ .‬הקצינים הוכשרו בבית הספר הארצי לקצינים — שכונה בסיס‬
‫הדרכה (בה“ד) ‪ .1‬הקצינים החיליים השלימו את הכשרתם המקצועית בבסיסי‬
‫ההדרכה החיליים‪ .‬בפרק זה נתאר את התפתחותם של שלושת החילות המסייעים‪,‬‬

        ‫שנועדו לפעול יחד עם אנשי החי“ר והשריון בקווי הלחימה הראשונים‪2.‬‬

                                                       ‫חיל התותחנים‬

‫על קורות חיל התותחנים לא נערך עד כה מחקר אקדמי‪ .‬בשנת ‪ ,1954‬כהכנה‬
‫לספרו של ראש ענף היסטוריה סא“ל נתנאל לורך על קורות מלחמת העצמאות‪,‬‬
‫הוזמן ד“ר בנימין זאב פון וייזל‪ ,‬רופא ואיש צבא‪ ,‬ששירת כקצין תותחנים‬

‫בשנת ‪ 1983‬הוקמה לראשונה מפקדת חילות השדה (מפח"ש)‪ ,‬שהתפתחה והפכה בשנת‬                      ‫‪	1‬‬
                                                              ‫‪ 1999‬למפקדת זרוע היבשה‪.‬‬     ‫	‪2‬‬

‫רק לאחר מלחמת ששת הימים הורחבה סמכותו של קצין צנחנים ראשי והייתה למפקדת‬
                                                                 ‫קצין חי"ר וצנחנים ראשי‪.‬‬

‫[‪]166‬‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173