Page 163 - כשהצבא החליף מדיו
P. 163
חיל הים
הספינות .יהושע בר־יוסף ,מחזאי ותיק ,נשלח על ידי עיתון במחנה לדווח על
מבצע ‘קולומבוס‘ .כמקובל באותם שנים ,הרבה העיתונאי לשבח את המסע
ואת מבצעיו בשני מאמרים שפרסם לאחר שובו ,ואף התפעל במיוחד מיעילות
הפיקוד 57.אלא שבמקביל ביקש בר־יוסף להיפגש עם דוד בן־גוריון ושטח בפניו
מסכת מכוערת של יחסי אנוש ,ששררה באניות[‘ :בר־יוסף] מתאונן שהמשמעת
בצי הפכה לדיקטטורה והתעללות ,המלחים משרתי הקצינים ,אסור לקצין לדבר
עם חייל ,והוא הדין סמל‘ 58.לבקשתו של בן־גוריון ,פירט בר־יוסף את תלונתו
במכתב נזעם שתיאר בו ,במונחים בוטים ,את התעמרות הקצינים במלחים ,את
ניבולי הפה ,את הענישה האכזרית ואף את האלימות הפיזית שנקטו הקצינים
בכפופים להם59.
הנושא הגיע לידיעת הציבור רק כאשר התאטרון הקאמרי ביקש את אישור
‘המועצה לביקורת סרטים ומחזות‘ להעלות מחזה ושמו ‘סערה בים‘ ,שבר־יוסף
חיבר בעקבות הפרשה .המחזה נפסל בידי הצנזורה הצבאית והמועצה 60.עם זאת
נראה ,שתפארתו של חיל הים בעיני הציבור לא נפגמה ,ועד מהרה זכה החיל
למנת תפארת נוספת.
אור לגויים
שנתיים מאוחר יותר הוליך שלמה אראל ,שהתמנה בינתיים כמפקד ‘השייטת
הגדולה‘ (שייטת ,)1את ספינותיו לאימונים בים האגאי ,לא הרחק מחופי יון.
ב־ 12.8.1953התחוללה רעידת אדמה חזקה באיים היווניים קפלוניה ,זנטה
ואיתקה — מולדתו של אודסאוס — שבפתחו של הים האדריאטי ,וגרמה להרס רב
ולקרבנות רבים .ממשלת יוון עתרה לכל הציים בים התיכון לבוא לעזרת תושבי
האיים שנפגעו; השייטת הישראלית שהתה במרחק 150מיל ממקום הרעש61.
שלמה אראל פקד על הספינות להפליג לאזור הרעש עוד לפני שקיבל את אישורו
של אלוף מוקה לימון ,שמונה לא לכבר למפקד החיל .בזיכרונותיו מפרט אראל
5 7י‘ בר־יוסף‘ ,עם אניות חיל הים‘ ,במחנה ,12.7.1951 ,עמ‘ ;8הנ"ל‘ ,סערה קלה בלב יום‘,
במחנה ,19.7.1951 ,עמ‘ .12
58יומן בן־גוריון , 8.7.1951 ,מובא במאמרו המפורט של ר‘ מן‘ ,בין שר האמנות לשר
הצבא :התמזגות מנגנוני הצנזורה לפסילת המחזה “סערה בלב ים"‘ ,קתדרה,)2015( 158 ,
עמ‘ .150-119
59קטעים נרחבים מהמכתב מובאים שם ,עמ‘ .128-126
6 0על פרשת הצנזורה ראו שם ,עמ‘ .139-132
6 1לתיאור מפורט של האירוע ראו אראל ,לפניך הים ,עמ‘ .172
[]161