Page 167 - כשהצבא החליף מדיו
P. 167
חיל הים
הכוחות למלחמה הבאה‘ שיידון להלן ,העזו קציני חיל הים לנסח את תפקידי
החיל ביתר הרחבה‘ :לחימה ימית לשם השגת עליונות ימית‘ 72.היה ברור שאפשר
יהיה להשיג מטרה יומרנית כזו רק אם ישודרגו הספינות העיקריות של החיל.
ב־ 28ביוני 1953נערך דיון במטה הכללי בדבר ‘היערכותו של חיל הים
לקראת המלחמה הבאה‘ .לראשונה עלתה ההצעה להטיל על חיל הים את
האחריות המרכזית לביצוע אחת מארבע המשימות בעלות העדיפות העליונה
במקרה של מלחמה‘ :פתיחת ואחזקת דרכי השברה על מנת להבטיח את משך
המלחמה‘ .אלוף לימון ציין שיש לבנות את כוח החיל בהתאם לייעודו‘ :הבטחת
דרכי אספקה ,פגיעה בכוחו הימי של האויב ,להגיע לעליונות או לפחות לעליונות
מקומית‘ .על מנת לאפשר לחיל למלא את ייעודו ,הוא דרש להחליט לאלתר על
החלפת הפריגטות המיושנות במשחתות קלות שניתן לרוכשן73.
אף שלא הוחלט על כך באותה ישיבה ,היה ברור שהכוונה לרכוש משחתות
היא רצינית ולשם כך יש להתחיל בבדיקה מעשית ,בכך היה כרוך כמובן עול
תקציבי כבד ,והרמטכ“ל מקלף אמר‘ :אני מציע לרכוש את האניות החדשות ,אבל
קודם צריך לחסוך את הכסף למטרה זאת .ואת הכסף יש להתחיל לחסוך מיד‘74.
חיל הים עצמו ייאלץ לתרום את החלק הניכר בעלות הרכישה על ידי מבצע
צמצומים נוסף ,שכונה עתה ‘מבצע צימוק‘ .הצמצומים היו דרסטיים והורידו
את רמת הכוננות של החיל — אך נעשה ניסיון לשמור על המסגרות ,שיאפשרו
לדור ההמשך של הספנים לקלוט ולאייש את המשחתות החדשות ואת מערך
האחזקה שלהן 75.מימושה של החלטה זו הבשיל רק בשנתיים הבאות ,כאשר
שמואל טנקוס כיהן כמפקד החיל; הספינות הגיעו לחופי ישראל ביוני ,1956
זמן קצר לפני מבצע קדש .עם זאת ,פיקוד החיל ראה בהחלטות של קיץ 1953
מעין קו פרשת המים :בשנים הבאות יהיה החיל שונה לחלוטין מאשר בתקופה
המתוארת בדפים אלה.
72מסמך מחלקת המבצעים של מטה חיל הים ,5.1.1953 ,שם.
73דיון המטה הכללי ,א"צ.121-626/1957 ,
7 4שם ,עמ‘ .6
7 5על שלבי ההכרעה לרכישת המשחתות ראו פרטים אצל רן ,התפתחות חיל הים ,עמ‘ -131
.138על ‘מבצע צימוק‘ ראו שם ,עמ‘ .142-138הביצוע העיקרי של מבצע זה הוטל על ראש
מחלקת המשק ,אריה קפלן ,איש הפלי"ם לשעבר ,ראו :קיפי ,הייתה רוח טובה ,עמ‘ .291-286
[]165
