Page 183 - כשהצבא החליף מדיו
P. 183
המערך הלוגיסטי
מזא“ה המשיך לטפח את המערכת הלוגיסטית שארגן בעת המלחמה גם
בשנה הראשונה לאחר תום הקרבות; בקיץ 1949החליף אותו עמנואל גלבר,
אף הוא מיוצאי הצבא הבריטי ,ששירת בתפקיד זה במשך כל התקופה הנסקרת
בספרנו 8.גלבר ניחן בתפיסה רחבה ומעמיקה של בעיות האספקה בצבאות
מודרניים .במאמר שפרסם ביולי 1953סקר את הנושא בתולדות המלחמות
והגיע למסקנה כי ‘במידה שציודו וחימושו של צבא הולך ומשתכלל ומתרבה —
בה במידה עלולים לגדול ולהסתעף (ואף להסתבך) השירותים הקשורים בכך‘.
בהתאם להתפתחות הדוקטרינה של צה“ל ,צפה גלבר בהתרחקות קווי החזית
ממרכזי היישוב והחל לתכנן מתקני אספקה קדמיים ,שיוקמו לאורך צירי התנועה
של הגייסות .הוא יזם את הניסוי במתקן האספקה הקדמית שהוקם בתמרון צמ“ד
ביער חולדה וגרס ,שיש לרכז את אמצעי האפסנאות בדרג ‘שייטיב לקבוע כיצד
והיכן ינוצלו באופן היעיל והמכריע ביותר‘9.
מייג‘ור ישראל בוגנוב ,שעברת את שמו לברנע ,מונה לעמוד בראש שירות
התובלה ,שהוקם כבר בדצמבר ,1947ולאחר מכן הקים ופקד על חיל התובלה.
בוגנוב היה ממקימי קואופרטיב התחבורה ‘אגד‘ ומראשיה ומוותיקי ‘ההגנה‘,
אך את ניסיונו בתפעול מערכות תובלה צבאית גדולות רכש כמנהל שירותי
הרכב של ממשלת המנדט בימי המרד הערבי ,ובעיקר כמפקד פלוגת תובלה
179בצבא הבריטי ,שכללה יהודים ארץ־ישראלים ולחמה בימי מלחמת העולם
במדבר המערבי ובאיטליה .סמלים ורבי־סמלים ,ששירתו במחסני הצבא הבריטי,
במתקניו ובפלוגות התובלה שלו והכירו את הפעלתם מקרוב ,קיבלו דרגות קצונה
ומקצתם הגיעו במשך השנים לדרגות בכירות.
שירות החימוש
חשוב במיוחד הוא סיפורו של חיל החימוש .בשנת 1941הוקמה ב‘הגנה‘ מחלקה
מיוחדת לטיפול במחסני החימוש ,התחמושת וחומרי הנפץ שהיו ברשותה; בראש
מחלקה זו (מח“ש) עמד אשר פלד ,אחד מוותיקי המפקדים ב‘הגנה‘; לצדו פעלו
מספר אנשי ‘הגנה‘ ותיקים ומוכשרים אך נטולי השכלה הנדסית — וכאמור,
חסרי ידע או ניסיון בכלים כבדים יותר ממקלעים בינוניים ומרגמות 3אינטש.
עם היציאה מהמחתרת והגידול בהיקף השימוש בנשק קל בידי אלפי לוחמים,
8מזא"ה מונה בסוף 1949לראש אגף כוח אדם (אכ"א) והועלה לדרגת אלוף.
9ע‘ גלבר‘ ,בעיות ההספקה הצבאית‘ ,מערכות ,עט (יולי ,)1953עמ‘ .13
[]181
