Page 186 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫לשחרור הוא חיוני‪ ,‬אולם בסופו של דבר גבר לחצם של המגויסים עצמם והצבא‬
‫נאלץ לשחרר את רובם‪ .‬את מקומם‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬מילאו אזרחים עובדי‬
‫צה“ל; בכל מקרה‪ ,‬צומצם היקף הפעילות‪ .‬על כך מדווח ראש אג“א‪‘ :‬השחרורים‬
‫בשנת ‪ 1949‬רוקנו את המקצועות האפסנאים מרוב בעלי הניסיון‪ .‬במצוקה הזו‬
‫עלו לפעמים חיילים לתפקידים שהיו מעבר ליכולתם‪ ,‬ואף גדל אחוז האזרחים‬

‫המועסקים‘‪17.‬‬
‫עמיצור אילן מסכם את השפעת הקיצוצים התקציביים‪ ,‬שדרשו פקידי האוצר‬
‫והיועצים הכספיים בחודשי האביב והקיץ של אותה שנה מהמערך הלוגיסטי‪:‬‬
‫‘כשהגה התקציב עבר לידי ביורוקראטיים‪ ,‬ירד על סדנאות צה“ל מחסור לא‬
‫יאמן בציוד בתי מלאכה ובכוח אדם‪ ]...[ .‬לרוב‪ ,‬הקיצוץ לא נעשה על פי צרכים‬
‫מדודים‪ ,‬אלא באורח “אדמיניסטרטיבי“ [‪ ]...‬ריכוז התחזוקה השוטפת של הצבא‬
‫במספר קטן של מתקנים בדרגים המרחביים והמטכ“ליים‪ ,‬התברר בתנאי מחסור‬
‫שנוצרו‪ ,‬כפוגע בתחזוקת היחידות‘‪ 18.‬על רקע זה‪ ,‬ובעקבות מחלוקות חוזרות‬
‫ונשנות בין מנס פרת לראשי אג“א וקציני מטכ“ל אחרים‪ ,‬הוא התפטר מהצבא‬
‫ביוני ‪ .1949‬ההיסטוריון של המערך הלוגיסטי כותב‪‘ :‬בתחום הטכנולוגי נחשב‬
‫פרת על ידי מוקיריו לגאון מקורי ויוצא דופן‪ .‬אם כי הוא היה בעל מזג סוער‪,‬‬

‫איש ריב ומדון‘‪19 .‬‬
‫כדי לפצות על המצוקה‪ ,‬ננקטו שני צעדים‪ :‬אוזרחו ככל האפשר מתקנים‬
‫לוגיסטיים — כגון בתי חולים‪ ,‬מאפיות‪ ,‬מכבסות‪ ,‬סדנאות ובתי דפוס; במקומם‬
‫של חיילי חובה הוכנסו יותר ויותר אזרחים בעלי מקצוע‪ .‬הללו העלו את רמת‬
‫המקצועיות‪ ,‬אך גם הם נפלו בנופלים — כאשר בינואר ‪ 1953‬נכנע רב־אלוף‬
‫מקלף לדרישות שר הביטחון וקיצץ דרסטית את מצבת העובדים האזרחים‬

‫המועסקים בצה“ל‪.‬‬

‫לבטי המערך המחודש‬

‫בקיץ ‪ 1949‬גובשו שירותי הלוגיסטיקה בשלוש מסגרות‪ ,‬לפי הדגם הבריטי‪:‬‬
‫ב־‪ 17‬ביוני ‪ 1949‬הוקם ‘חיל ההספקה והתובלה‘ בראשותו של עמנואל גלבר‪.‬‬
‫החיל נבנה בדומה לחיל הבריטי — )‪RASC (Royal Army Service Corps‬‬

‫‪ 1 7‬לבקוביץ‪ ,‬המערך הלוגיסטי‪ ,‬א‪ ,‬עמ‘ ‪.85‬‬
‫‪ 1 8‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪.66‬‬

‫‪ 19‬מבחינה רשמית מימש עמנואל פרת את זכותו להשתחרר בהתאם לתקנות שחרור מגויסי‬
‫מלחמת העצמאות‪ .‬ראו אילן‪ ,‬פלדה ועצמת רוח‪ ,‬עמ‘ ‪.61‬‬

‫[‪]184‬‬