Page 245 - כשהצבא החליף מדיו
P. 245

‫נוער חלוצי לוחם וחוק שירות הביטחון‬

‫הראשון גויסו כ־‪ 3,000‬צעירים ובהם ‪ 350‬בוגרי תנועות נוער‪ 7.‬בתחילה גויסו‬
‫הצעירים לאימונים במסגרת מיוחדת של הגדנ"ע‪ ,‬שבה הופרדו בגרעינים הנשים‬
‫מהגברים; כן עלתה במלוא החריפות שאלת הגיוס של שכבת המדריכים הבוגרים‬
‫ועתיד הכשרת הגרעינים‪ .‬לנוכח ‘הסכנה להישאר ללא שכבה בוגרת‪ ,‬ללא‬
‫הכשרות וללא רזרבה להתרחבות‘‪ ,‬פנו התנועות ב־‪ 22.6.1948‬אל לשכת הגיוס‬
‫בתביעה לגייס את בוגריהם יחד עם הנשים לעבודה ואימונים במשקים — ולא‬
‫לגייסם עם שאר הנוער למחנות האימון המרוכזים‪ .‬היו אפילו מקרים שבהם‬
‫תנועות הנוער ‘העלימו‘ גרעינים כדי למנוע את גיוסם‪ ,‬על ידי הצבתם בקיבוצים‬

                                ‫וגיוסם במקום כחלק מיחידת ההגנה המקומית‪8.‬‬
‫שאלת שיבוצם של המגויסים עם תום אימוני הטירונות נותרה פתוחה‪.‬‬
‫בוגרי תנועות הנוער חששו שחבריהם יפוזרו בהתאם לצורכי הצבא‪ ,‬ומסגרות‬
‫הגרעינים יתפרקו כליל‪ .‬לקראת סיום האימון של מגויסי ‪ ,1931‬ניסו הנהגות‬
‫התנועות לגבש הצעה משלהם להקמת ‘חטיבה צעירה‘ (ח"ץ)‪ .‬הצעה זו‬
‫התקבלה בסופו של דבר כבסיס לעיבוד התכנית של הקמת הנח"ל‪ .‬ביולי‬
‫הוקמה במשרד הביטחון ‘מחלקת הנוער והתרבות הגופנית‘ (לימים אגף הנוער‬
‫והנח"ל) ובראשה הועמד אליק שומרוני‪ ,‬איש קיבוץ אפיקים‪ ,‬שעסק זה שנים‬
‫רבות בטיפוח תנועות הנוער‪ .‬שומרוני נחשב בעיני רבים למקים הנח"ל‪ ,‬והוא‬
‫הפך מיד לכתובת העיקרית לדרישות של תנועות הנוער ויחד עמם החל לגבש‬

                                                        ‫תכנית לפתרון הבעיה‪9.‬‬
‫לאחר שורה של דיונים במשרד הביטחון‪ ,‬שהיה עתה ממונה על הגיוסים‪,‬‬
‫הוחלט על הקמת מסגרת מיוחדת לגרעיני ההתיישבות‪ ,‬שיעברו בה את שנת‬
‫שירותם הראשונה — לאחר תום האימון הבסיסי — במסגרת הכשרות בקיבוצים‪,‬‬
‫כמקובל עד כה‪ 15 .‬אחוזים מהגברים יוצאו לקורסים שונים לפי דרישת הצבא‪,‬‬
‫וגיוסם של המדריכים הפעילים יידחה‪ .‬חרף התנגדות המטכ"ל‪ ,‬שביקש לשבץ‬
‫את צעירי תנועות הנוער ליחידות לוחמות‪ ,‬אישר שר הביטחון ב־‪ 16.8.1948‬את‬

    ‫תכניתו של שומרוני‪ .‬לראשונה גם אומץ השם ‘נוער חלוצי לוחם (נח"ל)‘‪10.‬‬

‫‪ 	7‬במחזור הראשון גויס גם ירחמיאל‪ ,‬בנו של הרמטכ"ל דורי‪ ,‬ראו נאור‪ ,‬הרמטכ"ל הראשון‪,‬‬
                                                                                 ‫עמ‘ ‪.287‬‬

‫	‪ 8‬קרן‪ ,‬בין השבלים‪ ,‬עמ‘ ‪ 54-48‬וראו פרטים נוספים על השלבים שהוליכו להקמת הנח"ל‬
                                                    ‫אצל שירן‪ ,‬נקודות עוז‪ ,‬עמ‘ ‪.157-147‬‬
                                                     ‫	‪ 9‬על פעילותו ראו שומרוני‪ ,‬מגל וחרב‪.‬‬

‫‪ 	10‬ראו יומן בן־גוריון‪ ,‬רישום מיום ‪ 16.7.1948‬ומיום ‪ .16.8.1948‬ציטוט נרחב מהמסמך של‬
                                       ‫שומרוני בספרה של קרן‪ ,‬בין השבלים‪ ,‬עמ‘ ‪.83-80‬‬

                                             ‫[‪]243‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250