Page 284 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק כב‬

‫סדר הכוחות למלחמה הבאה‬

‫צוות תכנון מבנה וארגון מערך צה"ל‬

‫במהלך שנת ‪ 1953‬התחולל שינוי עמוק ביסודות האסטרטגיה של צה"ל‪ .‬הגישה‬
‫ה‘דפנסיבית־אופנסיבית‘ (הגנתית־התקפית) נבעה מההנחה‪ ,‬שצה"ל לא ייזום‬
‫מלחמה ולכן יתנהלו‪ ,‬בתחילת המלחמה‪ ,‬קרבות בלימה נגד מתקפה שתבוא ביזמת‬
‫הערבים; רק בשלב השני‪ ,‬ולאחר גיוס כוחות המילואים‪ ,‬יעבור הצבא למתקפה‬
‫ויעביר את המלחמה אל שטחי האויב‪ .‬כך אכן קרה במלחמת העצמאות‪ .‬גישה זו‬
‫הייתה מקובלת‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬כדוקטרינת היסוד של צה"ל בימיו של הרמטכ"ל‬
‫ידין‪ .‬אמנם האפשרות של ‘מכת מנע‘ או ‘מכה מקדימה‘ לא נעדרה מהדיונים‬
‫ומהמסמכים גם אז‪ ,‬אך היא נראתה רק כאפשרות משנית שסיכוי התגשמותה הוא‬
‫נמוך‪ .‬עתה היא הפכה לאפשרות המרכזית במחשבת הצבא‪ 1.‬מהפכות הקצינים‬
‫במצרים ובסוריה‪ ,‬עלייתו של גמאל עבדול נאצר (שהסתמן לא רק כמנהיגה של‬
‫מצרים אלא כמי ששואף להנהיג את העולם הערבי באיבתו לישראל) והתחמשותם‬
‫של צבאות ערב בנשק חדיש החל בשנת ‪ — 1953‬כל אלה העלו את האפשרות‬
‫ש‘הסיבוב השני‘ יפרוץ בעתיד הלא־רחוק‪ .‬בן־גוריון דיווח לממשלה‪ ,‬בהסתמך‬
‫על נתוני המודיעין‪ ,‬שצבאות ערב ‘עוברים עכשיו לתכנון אופנסיבי‪ ,‬הולך וגדל‬
‫הביטחון העצמי שלהם‪ ,‬פוחת הפחד מאתנו‘‪ 2.‬סכנת התפוגגות הפחד אצל האויב‬
‫החריפה‪ ,‬בקרב המתכננים בצה"ל‪ ,‬את החשש מהתקפת פתע‪ ,‬שתעניק לאויב‬
‫יתרונות מכריעים אם יהיה הוא היוזם‪ ,‬ואת הדאגה מפני הכורח לפתוח בבלימה‬

‫בתנאים קשים‪.‬‬

‫המינוח בנושא זה התפתח בהדרגה‪ .‬המונחים ‘מכה מקדימה‘‪‘ ,‬מלחמה מונעת‘ ודומיהם עלו‬ ‫‪ 1‬‬
‫לשימוש ללא הגדרות מוקפדות‪ .‬הראשון שנתן ביטוי לדיוקי המונחים היה יגאל אלון בספרו‬ ‫‪ 2‬‬
‫מסך של חול‪ :‬ישראל וערב בין מלחמה לשלום‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל אביב תשכ"ט‪ ,‬עמ‘‬

‫‪ 78-69‬ובמקומות אחרים בספר‪.‬‬
‫‘סקירה‘‪ ,18.10.1953 ,‬א"צ‪.160-890/1973 ,‬‬

‫[‪]282‬‬