Page 289 - כשהצבא החליף מדיו
P. 289

‫סדר הכוחות למלחמה הבאה‬

                                                                ‫מהפך?‬

‫המלצות ‘צוות תכנון מבנה וארגון מערך צה"ל‘‪ ,‬ודיון המטכ"ל שאימץ אותן‪,‬‬
‫חוללו מהפך מרחיק לכת בהכנות שערך צה"ל לקראת ההתמודדות הבאה עם‬
‫אויביו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיעבד התברר שהמהפך התחולל לאו דווקא בתחום המבנה‬
‫ומערך הכוחות אלא בתפיסת הביטחון הבסיסית‪ .‬הצוות ביסס את חישוביו על‬
‫תרחישים שונים שתיארו כיצד עלולה המלחמה להתפתח‪ .‬התרחיש העיקרי נבע‬
‫עדיין מההנחה‪ ,‬שהמלחמה תתחולל ביזמת הערבים‪ ,‬ובמקרה הגרוע ביותר —‬
‫תפרוץ בהפתעה; לכן נותר התרחיש העיקרי לבניית המערך למצב של בלימה‪,‬‬
‫בראשית המלחמה‪ ,‬ויציאה להתקפת נגד מיד עם השלמת גיוס יחידות המילואים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬המסמכים חושפים היטב את העמדה הברורה של כל הקצינים הבכירים‬
‫בצה"ל‪ :‬מן ההכרח להקדים את האויב כשעודנו נערך בשטחי הכינוס שלו‪,‬‬

                              ‫ולתקוף אותו עוד בטרם חצה את גבולות המדינה‪.‬‬
‫לא דובר על סכנה מיָדית‪ .‬בישיבת המטכ"ל ביום ‪ 17.5.1953‬אמר הרמטכ"ל‪:‬‬
‫‘לפי הערכתי‪ ,‬המדינית והצבאית‪ ,‬אינני חושב שבחודשים הקרובים‪ ,‬בשנה‬
‫הנוכחית‪ ,‬תהיה מלחמה‘‪ .‬משה דיין‪ ,‬ראש אג"ם‪ ,‬הצטרף לדעתו ואף הציע להוריד‬
‫במידת־מה את כוננות הצבא‪ 19.‬גם המודיעין של צה"ל הגיע למסקנה שהערבים‬
‫‘לא יגיעו למצב כוננות צבאית לפני ‪ 1956‬בערך‘‪ 20.‬עם זאת פשטה והלכה‬
‫בקרב צמרת בצה"ל המחשבה‪ ,‬שמלחמה נוספת היא אפשרות ממשית‪ .‬בפגישה‬
‫עם בכירי משרד החוץ ב־‪ ,5.6.1953‬שתוארה לעיל‪ ,‬אמר מקלף שבמוקדם או‬
‫במאוחר תפרוץ מלחמה בין ישראל לשכנותיה; עדיף להקדים אותה ולא להמתין‬

                                             ‫עד שהערבים יצברו כוח ועצמה‪21.‬‬
‫ההכרה שהגישה ה‘דפנסיבית־אופנסיבית‘ שגויה מעיקרה החלה לרחוש‬
‫בקרב קציני מחלקת המבצעים עוד בשנת ‪ 1951‬ואולי אף לפני כן‪ .‬כדרכם חזרו‬

                                                                            ‫‪ 	19‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪.6 ,4‬‬
‫‪ 2	 0‬כך מסר בן־גוריון לממשלה בסיום ה‘סמינר‘ שלו בקיץ ‪ ,1953‬א"צ‪ ,160-890/1973 ,‬עמ‘ ‪.4‬‬

                                                             ‫על ה‘סמינר‘ ראו בפרק הבא‪.‬‬
‫‪ 2	 1‬על שיחת שר החוץ ואנשיו עם הרמטכ"ל ראו לעיל‪ ,‬פרק ט‘‪ .‬המאבק הממושך של מצרים‬
‫לסילוק הבריטים מן הבסיסים הרבים והמתקנים הצבאיים שהחזיקו בהם לאורך תעלת‬
‫סואץ הגיע לשיאו‪ ,‬והמשא ומתן בין נציגי בריטניה והשלטונות המצריים לימד על הסכנה‬
‫האפשרית שהבסיסים הבריטיים יפלו בידי הצבא המצרי ויקנו לו יתרון אסטרטגי רב‪ .‬בחורף‬
‫‪ 1953‬העסיק מאוד הנושא את מערכת הביטחון ואת משרד החוץ הישראלי‪ .‬ראו למשל את‬
‫ההתייעצות בין בכירי משרד החוץ‪ ,‬ראש הממשלה ובכירי הצבא ב־‪ ,27.3.1953‬תעודות‬

                                         ‫למדיניות‪ ,1953 ,‬תעודה מס‘ ‪ ,149‬עמ‘ ‪.259-252‬‬

                                             ‫[‪]287‬‬
   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294