Page 293 - כשהצבא החליף מדיו
P. 293
סדר הכוחות למלחמה הבאה
ש‘מקרה הכל‘ תואר כאירוע שישראל תותקף בו מבלי שתהיה לה היכולת להכות
תחילה ,הרי ‘התכנון האופרטיבי בשנים 1952-1950כלל גם תרחישים רבים
בהם ישראל תוקפת ראשונה‘ 32.עם זאת ,פסקה אחרונה זו מסגירה את שגיאתו
המרכזית של אלרון :מדרכם של תכנונים צבאיים לכלול את כל התרחישים
השונים העלולים לקרות ואת התשובות הנאות להם .את המדיניות הלכה למעשה
אינן קובעות ההעדפות התאורטיות של אנשי הצבא אלא הסיכוי להגשימן ומידת
ישימותן בארגון הצבא ובתכניותיו המעשיות.
מאז פסל בן־גוריון ,בשלהי מלחמת העצמאות ,את ההצעה לתקוף את הצבא
הירדני ואת חיל המשלוח העירקי על מנת לכבוש את הגדה המערבית בואכה
נהר הירדן ,הוא דבק בקנאות בסטטוס־קוו שנוצר על ידי הסכמי שביתת הנשק;
הוא סבר שהעולם ,בעיקר בריטניה וארצות הברית ,לא יתירו מלחמה יזומה בידי
ישראל .בעקבות בן־גוריון סבר גם הפיקוד העליון שעל צה"ל נגזר להתחיל את
המלחמה הבאה בבלימת היזמה של הערבים33.
בראשית כהונתו של יגאל ידין כרמטכ"ל ,בהכרזתו על ‘משטר החירום‘
שהוזכר לעיל ,הוא כתב במפורש‘ :המבנה היסודי לכוחות הביטחון של מדינת
ישראל מבוסס על ההנחה שהיוזמה לפתיחת פעולות איבה תהיה בידי האויב‘ .הוא
מפרט את העקרונות להפעלתו של צה"ל המורכבים מארבעה גורמי כוח :כוחות
בלימה המורכבים מהצבא המגויס ומיישובי הספר; כוחות מילואים מאומנים,
מצוידים ובעלי יכולת של גיוס ופריסה מהירים; מקורות לאומיים של חומרים,
ייצור ושירותים ציבוריים; שירותי מודיעין ,שמתפקידם להתרות בעוד מועד כדי
לתת שהות מספקת לגיוס ,פריסה והפעלת גורמי הכוח בטרם תתחלנה פעולות
האיבה 34.אין כאן ולו מילה אחת על ‘מכה מקדימה‘.
גם בשנת 1953נותרה בעינה ההנחה ,שלנוכח התנגדות המעצמות לא
תוכל ישראל לפתוח במעשי איבה; כידוע פסל בן־גוריון מלחמת מנע גם לאחר
עסקת הנשק המהפכנית שכרת גמאל עבדול נאצר עם ברית המועצות ,שנודע
עליה בספטמבר ,1955ושהטתה לרעת ישראל את יחסי הכוחות עם אויביה.
משה דיין ,שרצה להגיע לעימות מלא עם מצרים ,נאלץ — באישורו של בן־
גוריון — לחולל אפשרות זו בדרכי פרובוקציה ודרדור הביטחון השוטף ,כדי
שאשמת היזמה לפרוץ מעשי האיבה תיפול על הערבים או למצער תישאר
3 2שם.
33על מדיניות הסטטוס־קוו של ישראל בשנות החמישים ראו בר־און ,סטטוס קוו.
3 4משטר חרום בצבא.
[]291
