Page 294 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫מעורפלת‪ .‬רק משנכרתה הברית עם בריטניה וצרפת‪ ,‬התיר שר הביטחון לצה"ל‬
‫לפתוח במעשה איבה יזומים‪35.‬‬

‫על שיקול זה רמז גם מקלף‪ ,‬בסכמו את לקחי התמרון שנערך בסתיו תשי"ג‬
‫(המכונה ‘תמרון תמי"ג‘) שנזכר לעיל‪ 36,‬אמנם תוך הסתייגות בנוסח ‘לאור‬
‫הבעיות והמגבלות המדיניים‘‪ .‬הגם שהכיר מגבלות אלה היטב‪ ,‬העלה מקלף את‬
‫שאלת המתקפה היזומה משום שבניגוד למצבים קודמים‪ ,‬נראתה לו עתה התקפה‬
‫מקדימה חיונית ואולי אף הכרחית כדי להשפיע על ארגונו המידי של הצבא ועל‬
‫תכניותיו המעשיות‪ .‬לדברי אלרון‪ ,‬השתררה אחרי תמרון תמי"ג ‘הסכמה גורפת‬
‫בדבר היתרונות הגלומים במתקפה מקדימה‘‪ ,‬אולם השינוי לא היה בהסכמה‬
‫זו אלא בהכרה החד־משמעית בחיוניותה ובהכרחיותה‪ ,‬ובעדיפויות המעשיות‬

‫שנבעו מכך בארגון הצבא ובחימושו‪.‬‬
‫גם עתה לא הציע מקלף מלחמה יזומה לשינוי מפת הגבולות או להשגת‬
‫יתרונות אסטרטגיים שונים‪ ,‬ללא קשר להיערכות מתקפית של האויב‪ .‬רעיונות‬
‫אלה עלו בצמרת צה"ל רק כעבור שנתיים‪ ,‬בעיקר לאחר חסימת מיצרי אילת‬
‫וההכרזה על עסקת הנשק הצ‘כית‪-‬מצרית‪ .‬כאשר דובר בקיץ ‪ 1953‬על ‘מכה‬
‫מקדימה‘ בדיונים על סדר הכוחות לקראת המלחמה הבאה‪ ,‬הייתה הכוונה‬
‫להנחית מכה על ריכוזי האויב הנאספים לפתוח במתקפה נגד ישראל‪ ,‬זמן קצר‬
‫לפני פתיחת מעשי האיבה‪ .‬הדוגמה הבולטת‪ ,‬שהוזכרה במסמכים פעמים רבות‪,‬‬
‫הייתה הסכנה שתחולל כניסת הצבא העירקי לגדה המערבית והכנות ברורות‬
‫למתקפה נגד ישראל‪ ,‬שתתחיל במרחק קצר ממרכזי אוכלוסייתה‪ .‬השינוי‬
‫בתפיסת הביטחון לא היה בתחום האפשרויות השונות העומדות לרשות צה"ל‬

‫אלא במרכזיותה ובחיוניותה של אפשרות ‘המכה המקדימה‘‪.‬‬
‫גם בקיץ ‪ 1953‬ובשנים שלאחריו היה ברור לקציני צה"ל כי ההחלטה לפתוח‬
‫ב‘מכה מקדימה‘ היא מדינית — והסמכות לנקוט אותה נתונה בידי הממשלה‬
‫בלבד‪ .‬המהפך התרחש בהחלטת הצבא לתבוע מן הממשלה בכל תוקף‪ ,‬בבוא‬
‫המועד‪ ,‬לאפשר לו להכות מכה מקדימה‪ .‬בפועל כך אירע ערב מלחמת ששת‬
‫הימים‪ :‬לא התחולל אז מרד‪ ,‬כדעת חלק מהפרשנים‪ ,‬אך המטכ"ל תבע מהממשלה‬
‫בתוקף ובלשון שאינה משתמעת לשתי פנים לאשר לו להנחית על הצבא המצרי‬

‫‪ 3 5‬על פרשה זו ראו בר־און‪ ,‬שערי עזה‪.‬‬
‫‪ 36‬ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.100-99‬‬

‫[‪]292‬‬