Page 47 - כשהצבא החליף מדיו

‫להתחיל מחדש‬

‫בנושאים אלה מצביעות על כך‪ ,‬שהם טרם נחשבו כ‘קווים‘ ברורים — ובוודאי‬
‫לא כ‘אדומים‘‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1949‬הכריזה מצרים על מצור שהוטל — לכאורה — על מיצרי טיראן‪,‬‬
‫אך הכרזה זו הייתה למעשה ערטילאית משום שלא הייתה כמעט תנועת ספנות‬
‫אל אילת וממנה‪ ,‬והספינות הבודדות שעברו במצרים לא נעצרו ולא נפגעו‪ .‬אמנם‬
‫הצבא המצרי היה פרוס בחצי־האי סיני‪ ,‬אך כוחותיו היו דלים מלסכן את ישראל‪.‬‬
‫בחזית הצפון ניסו הסורים למנוע מישראל לייבש את החולה וליטול ממי הירדן‬
‫להרוות את הנגב‪ ,‬אך למרות התנגדותם יובשה החולה בעוד שישראל נאלצה‬
‫לוותר על הטיית מי הירדן‪ .‬ממזרח צצו מדי פעם בפעם איומים על המשטר‬
‫ההאשמי בירדן‪ ,‬אולם הם לא הגיעו לידי סכנה ממשית לסטטוס־קוו בממלכה‪,‬‬
‫אפילו לא בעקבות רצח המלך עבדאללה‪ .‬הנהגת מדינת ישראל סברה אפוא‬
‫בצדק שמלחמה אינה נראית באופק — ולכן ניתן לערוך קיצוצים קיצוניים‬

‫בעצמתו הזמינה של צה"ל‪.‬‬

‫תורת המלחמה‬

‫עם זאת‪ ,‬כדרכם של צבאות‪ ,‬לא חדלו במטה הכללי להעריך את סכנת המלחמה‬
‫ולתכנן את הדרך שצה"ל יקדם אותה כאשר תפרוץ‪ 16.‬למן ההתחלה היו מגבלות‬
‫המרחב והזמן של ישראל ברורים והופיעו בכל מסמכי התכנונים של המטה‬
‫הכללי‪ .‬כך למשל נאמר באחד מהם‪‘ :‬חוסר העומק בגזרת רכס הרי אפרים —‬
‫טווח [גבול] של ‪ 2-1‬ק"מ מירושלים‪ 10-5 ,‬ק"מ מתל אביב ‪ 10-5 ,‬ק"מ בשרון‪,‬‬
‫‪ 20‬ק"מ מחיפה — היעדר מכשולים נגד שריון בקטעים ארוכים והימצאות שטחים‬
‫השולטים בידי האויב — מקשים על הבלימה לאורך הגבול ועלולים לחייב‬
‫הצמדת כוחות גדולים מדי להגנה‪ ,‬דבר שיש בו משום שלילת חופש הפעולה‬
‫האסטרטגית מאתנו‘‪ 17.‬אף על פי כן קיבל צה"ל את הנחות היסוד ההגנתיות‬
‫וחיבל תחבולות להתגבר על מגבלות הגאוגרפיה והטופוגרפיה‪ .‬בישיבת המטכ"ל‬
‫ב־‪ 6.3.1949‬ביטא ראש אג"ם אלוף יגאל ידין את ההסכמה הכללית‪‘ :‬אין לקחת‬
‫בחשבון פעולות יזומות שלנו‪ ,‬אלא רק פעולות יזומות של האויב‪ ]...[ .‬יכולות‬

‫‪ 1 6‬דיון מפורט במערכות התכנונים האסטרטגיים והאופרטיביים‪ ,‬שנערכו במחלקת התכנון‬
‫ומחלקת המבצעים של המטכ"ל בשנים ‪ ,1952—1949‬ושימוש עשיר בעשרות מסמכי‬

‫התכנונים הללו‪ ,‬מצוי אצל גולן‪ ,‬גבול חם‪ ,‬עמ‘ ‪.229-212‬‬
‫‪‘ 17‬הערכת מצב למקרה־אב “שחץ"‘‪ ,‬א"צ‪.731-1034/1965 ,‬‬

‫[‪]45‬‬