Page 61 - morocco

‫היהודים בתקופה הקולוניאלית ‪55‬‬

‫מרוקו‬

‫מתסיס את המחנה הלאומי המרוקאי‪ ,‬ובלימת כוחם של הלאומיים הייתה עתה המשימה‬
‫הראשונה במעלה של הפקידות‪ .‬לכן הופנתה תשומת הלב של הצרפתים לדרישות‬
‫הפוליטיות הפנימיות של המתמערבים הצעירים‪ ,‬כלומר למתרחש בתחום הקהילות‪ .‬הללו‬
‫ביקשו עוד לפני המלחמה לאפשר להם ליטול חלק פעיל ובולט יותר בוועדי הקהילות‪.‬‬
‫הפקידים הצרפתים סברו אפוא שהשעה כשרה לרפורמות בארגון הקהילתי ופעלו בהתאם‪.‬‬
‫ב‪ 1945-‬פורסם צו )דהיר( חדש‪ ,‬שאפשר בחירות לוועדים‪ ,‬אמנם בידי גוף בוחר מצומצם‬
‫למדי‪ ,‬והקל על כניסת כוחות חדשים להנהגת הקהילות באמצעות הבחירות‪ .‬חשוב מכך‪,‬‬
‫הצו התיר לנשיאי הקהילות להתכנס אחת לשנה‪ ,‬ויצר בכך אפשרות לכינון גוף כללי של‬

‫יהודי הארץ‪ ,‬לראשונה בתולדותיהם‪.‬‬

‫אחרי מלהטת העולם השנייה‬

‫התנאים הפוליטיים החדשים שבהם היה על הצרפתים לכלכל את ענייניהם עם היהודים‬
‫השתקפו בכינוס הראשון של נשיאי הקהילות ב‪ .1947-‬לא רוח צייתנית אפיינה את‬
‫המתכנסים‪ ,‬כי אם דעתנות חדשה‪ ,‬שבאה בין היתר לידי ביטוי בבחירת נשיא קהילת‬
‫קזבלנקה‪ ,‬יצחק אבו הפרו‪-‬ציוני‪ ,‬לנשיא הגוף החדש שהקימו‪ :‬מועצת הקהילות היהודיות‬
‫במרוקו‪ .‬הצרפתים הבינו כי אם הם מבקשים לבסס את נאמנות היהודים כלפיהם‪,‬‬
‫הסכנה מכיוון הלאומיות היהודית גדולה יותר מאשר מכיוון הלאומיות המרוקאית‪ .‬הם‬
‫חיפשו אפוא אישים נאמנים להעמידם בראש מערכת הפיקוח על ענייני היהודים במינהלת‬
‫העניינים השריפיים ובניהול מועצת הקהילות היהודיות במרוקו‪ .‬המשימה לא הייתה‬
‫פשוטה‪ .‬האישים שנבחרו לבסוף‪ ,‬מוריס בוטבול וז'אק דהאן‪ ,‬נחשבו תחילה לאוהדי‬
‫הסולטאן‪ ,‬ואולם התברר שאפשר לסמוך עליהם‪ ,‬ועד תום התקופה הקולוניאלית הם היו‬
‫האחראים הרשמיים לניהול ענייני הקהילות‪ .‬בוטבול החליף עוד בתקופת מלחמת העולם‬
‫השנייה את יחיא זגורי כמפקח על המוסדות היהודיים במרוקו; דהאן התמנה למזכיר‬

‫מועצת הקהילות היהודיות ב‪.1947-‬‬
‫הנציב העליון החדש שהתמנה ב‪ ,1947-‬הגנרל אלפונס ז'ואן‪ ,‬היה נחוש בדעתו להעמיק‬
‫את המדיניות החיובית כלפי היהודים‪ .‬מלבד הרפורמות בארגון הקהילתי‪ ,‬שנעשו לפני‬
‫כהונתו‪ ,‬הוא קבע כי שישה יהודים ישתתפו כנציגים במועצת הממשלה‪ ,‬מוסד שהתכנס‬
‫מדי שנה ופעל לצד הנציב כגוף מייעץ כללי‪ .‬באופן כללי הצליח ז'ואן יותר מקודמיו‬
‫לקשור מחדש את היהודים למחנה הצרפתי‪ .‬לא רק מדיניותו גרמה לכך‪ ,‬אלא גם הקשר‬
‫שהעמיק בין התנועה הלאומית המרוקאית לבין הליגה הערבית‪ .‬מלכתחילה הפריע הסכסוך‬
‫הלאומי בארץ הקודש להתקרבות בין יהודי מרוקו לבין הלאומיים המרוקאים‪ .‬כל צד‬
‫הזדהה עם בני דתו בסכסוך‪ .‬אחרי מלחמת העולם השנייה גבר מפלס המתיחות ככל‬
‫שהסלימו האירועים בארץ ישראל‪ ,‬והגיע לשיאו בתקריות דמים אנטי‪-‬יהודיות באוג'דה‬
‫ובג'ראדה ביוני ‪ .1948‬התקריות התרחשו זמן קצר לאחר שמחמד החמישי נשא הצהרה‬
‫אנטי‪-‬ציונית חריפה ופגעו בתדמיתו החיובית של הסולטאן‪ ,‬הגשר הפוטנציאלי בין היהודים‬
‫לתנועה הלאומית המרוקאית‪ ,‬שהוא היה לסמלה‪ .‬האיום על נאמנותם של היהודים‬

‫לצרפתים בגלל הזדהותם עם התנועה הלאומית המקומית פחת‪.‬‬
‫באותה תקופה נקלעה מדיניות הפרוטקטורט כלפי היהודים לעימות חדש‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫על רקע מפלס המתיחות הגואה בין שני היסודות המרכיבים את האוכלוסייה המקומית‪,‬‬
‫היה לפקידות עניין למנוע פעילות ציונית בולטת‪ ,‬כדי להשקיט את המוסלמים ולשמור‬
‫על הסדר הציבורי‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הנציב העליון ז'ואן התרשם מניצחון ישראל על מדינות‬
‫ערב בשנת ‪ 1948‬וקשר זאת למאבקה של צרפת בלאומיות הערבית בצפון אפריקה‪.‬‬