Page 58 - morocco
P. 58
ירון צור52
מרוקו
המערבי ,אך לא בקצב ובהיקף שהבטיח הארגון היהודי לבני דתו .כך הלך ונוצר פער
בכושר ההשתלבות של שתי האוכלוסיות המקומיות בסדר החדש .בעקבות זאת נפער
בקע גם בשביעות הרצון מן המעצמה השלטת ובהזדהות עמה .ההתערות בתרבות
המתיישבים האירופים ,בתוספת השיפור במצב הביטחוני ,עשו את היהודים ליסוד פרו-
צרפתי ברור.
הנטייה הפרו-צרפתית שלטה בהנהגה היהודית של מרוקו ללא עוררין בשנות העשרים
והשלושים ,אך הצרפתים לא היו צריכים להתאמץ רבות כדי להשיג מטרה זו של מדיניותם.
התהליכים הכלכליים והמעורבות הצרפתית-היהודית עשו בעבורם את עיקר המלאכה.
מכל מקום ,תהליך השינוי התרבותי לא היה מהיר ומקיף .המשאבים שעמדו לרשות
כי"ח היו מצומצמים ,ורק אחוז קטן מן הנוער היהודי עבר תהליך התמערבות של ממש
במוסדותיה .הציבור היהודי הרחב נעשה פרו-צרפתי בעיקר בשל תחושת הביטחון שהביאה
עמה הנוכחות הצרפתית ,אך הוא לא המיר את נאמנותו הקהילתית והדתית היהודית
הישנה בפטריוטיות צרפתית .הרוב ,שלא עבר תהליכי התמערבות ,דבק בדת והמשיך
לראות במנהיגיו הישנים ,הרבנים והפרנסים ,מדריכים רוחניים ומושא להזדהות .בחברה
היהודית ,כמו בחברה המרוקאית ,התפתחו מגזרים שונים ,נבדלים במעמדם התרבותי-
הכלכלי ובכושר ניידותם ,ולכן נוצרו פערים בנטיותיהם הרוחניות והפוליטיות של המגזרים
השונים וביעדי ההזדהות שלהם.
בחוג המתמערבים היהודים ,בוגרי בתי הספר של כי"ח או מוסדות חינוך צרפתיים
אחרים ,החלה להתפתח נאמנות פוליטית ברורה לצרפתים ,והתפתחה אף מעין הזדהות
לאומית מודרנית עמם .אך גם הזדהות זו לא הייתה יציבה ,בשל המתח הטבוע במצב
הקולוניאלי בין מעמדם של המקומיים ושל המתיישבים האירופים .בעניין זה חלה
בתוניסיה ,שהמשיכה לשמש מושא השוואה למרוקו ,התפתחות חשובה .בשנת 1923
החליטו הצרפתים לפתוח בצורה מבוקרת את שערי ההתאזרחות הצרפתית לפני חוגי
העילית הילידית .תמורה זו בדגם התוניסי הייתה בעלת משמעות רבה לדידם של
המתמערבים היהודים במרוקו :הם יכלו לקוות ללחוץ לאימוץ מדיניות דומה גם בארצם,
ולהיחלץ באמצעותה ממעמדם הנמוך בחברה המקומית .אלא שהשלטונות הצרפתיים
במרוקו לא גילו כל כוונה לאמץ התפתחות חדשה זו ,ולא ענו מבחינה זו על הציפייה
שהתעוררה בקרב היהודים המתמערבים.
