Page 54 - morocco

‫ירון צור‪48‬‬

‫מרוקו‬

‫בתי כנסת מהם נשרפו ונהרסו‪ ,‬ספרי תורה קרועים מתגלגלים‬ ‫יום רביעי‪ 30 ,‬בניסן תרע" ב )‪ 17‬באפריל ‪(1912‬התקוממו החיילים‬
‫ברחוב בתוך הבוץ וגויים דורכים עליהם בעוה"ר)בעונותינו הרבים(‬ ‫המוסלמים נגר הקצינים הצרפתים שהיו מאמנים אותם‪ ,‬קציני הצבא‬
‫וספרי תורה שלא נשרפו הוציאו אותם החוצה קרעו אותם‪ ,‬והשליכו‬ ‫הצרפתי ניסו להוריד הנשק מהמתקוממים אך ללא הצלחה‪ ,‬ואדרבא‬
‫אותם כדי שיהיו למרמס לעוברים ושבים‪ ,‬ושברו הכוסות)כוסות של‬ ‫המוסלמים קמו על הצרפתים והרגו אותם ]"‪ [,‬ונפגשו עם הסולטאן‬
‫מולאי חאפיד' ואמרו לו שאינם רוצים בשלטון הצרפתים‪ ,‬האם הוא‬
‫שמן זית לתאורה שבבתי כנסת( וספסלי בתי הכנסת‪,‬‬ ‫)הסולטן( שמושל כאן או הצרפתים‪ ,‬ענה להם באופן נחפז לא ישלטו‬
‫היהודים‪ ,‬מבוגרים וקטנים‪ ,‬ילדים ותינוקות‪ ,‬לא אכלו ולא שתו‬ ‫בכם הנוצרים ושילכו בינתיים להשתטח על קברו של מולאי אידריס‬
‫במשך שלושה ימים‪ ,‬והולכים נודדים לחץ ואין‪ ,‬האמונים עלי תולע‬ ‫עד אשר יראה איך יתפתח המצב‪ ,‬הסולטאן חזר לביתו )חשש‬
‫מהתקוממות(‪ ,‬המוסלמים יצאו מבית המלוכה‪ ,‬עברו בחוצות פאס‬
‫חבקו אשפתות‪,‬‬ ‫ג'דיד והרגו כל צרפתי שפגשו בדרכם‪ ,‬וגם נכנסו לבתים של הצרפתים‬
‫גופות יהודים הרוגים מושלכות בטיט‪ ,‬ועוברי דרך דורכים עליהן‪,‬‬ ‫והרגו אותם ואת נשיהם ובניהם‪ ,‬מלבד אלה שהצליחו להסתתר‪ ,‬משם‬
‫ביום שישי התחילו הצרפתים אשר בדא'ר דביבגלהפגיז אתהעיר‪,‬‬ ‫התכוונו ללכת לכיוון המלאח)יש אומרים רק כדי להגיע לדא'ר דביבג'‬
‫ואת הגוים אשר בפאס אל‪-‬באלי ופאס ג'דיד והמגדלים והבוסתנים‪,‬‬
‫בהפגזה זו נפל הצריח של מסגד חמרא אשר בפאס ג'דיד ונהרסו גם‬ ‫אל המחנה הצרפתי כי שער זייאף היה סגור( ]‪[,,,‬‬
‫כמה בתים‪ ,‬ואז התכנסו גדולי העיר הישמעאלים והלכו אל השגריר‬ ‫היהודים ניסו לסגור את שערי המלאח‪ ,‬תחת מטר יריות‪ ,‬והצליחו‬
‫הצרפתי‪ ,‬אדון רנייו )‪ (Regnault‬ואמרו לו מה סיבת ההפגזה? וענה‬ ‫לסגור את השערים ונמלטו לבתיהם כי לא היה בידם נשק כדי להתגונן‪,‬‬
‫להם אתם הרגתם חיילים צרפתיים‪ ,‬היה ביניהם משא ומתן ולבסוף‬ ‫ובמקרה הנשק שהיה להם נדרשו למסור אותו לבירו ערב )משרד‬
‫המוסלמים הניפו את הדגל הצרפתי וההפגזות פסקו‪ ,‬חיילים ושוטרים‬
‫צרפתיים נכנסו לשמור על העיר והתחילו לתפוס את החיילים הערבים‬ ‫הממשלה( יום לפני המאורע‪,‬‬
‫נראה לי שהשערים לא נסגרו על מנעול‪ ,‬או שנסגרו על מנעול אך‬
‫שהתקוממו לפני כן‪,‬‬ ‫המתנפלים הצליחו לעקור אותם מציריהם‪ ,‬או שהשומרים פתחו אותם‬
‫ביום שישי לפנות ערב שלח לנו המלך מולאי חאפיד' לחם וזיתים‬ ‫בכוונה‪ ,‬ולפני פריצת השערים היהודים עלו למגדל שבחומת המלאח‬
‫שחורים‪ ,‬רק האיש הבריא והחזק הגיע לקחת חלקו רבע כיכר לחם‬ ‫והוציאו קצת נשקשנשאר בידי היהודים והתחילו לירות על המתנפלים‬
‫עד לשעה שלוש אחר הצהריים‪ ,‬ולבסוף החיילים נכנסו למלאח‪ ,‬יחד‬
‫עבור הילדים וגם ביום שבת חילקו לנו לחם וזיתים‪,‬‬ ‫עם אהל תאפילאלת אנשים ונשים וכמו כן הפרארניי'א)האופים( של‬
‫ביום שבת התכנסו היהודים כדי לאסוף את הגוויות של המתים‪,‬‬ ‫המלאח והשומרים עצמם והתחילו לבוז מכל הבא ליד ולשרוף בתים‬
‫וחנויות במשך כל הלילה‪ ,‬הדבר נמשך משעות הצהריים של יום רביעי‪,‬‬
‫וריכזו את הגוויות במקום אחד עד ליום הקבורה‪,‬‬ ‫‪ 17‬באפריל עד לשעות הצהריים של יום שישי‪ 19 ,‬באפריל‪ ,‬ונהרגו‬
‫מספר המתים ‪ ,45 -‬והפצועים ‪ ,27 -‬המתים נקברו ואילו הפצועים‬
‫היהודים שהיו בפאס ג'דיד ]‪[,,,‬‬
‫נשלחו לבתי חולים‪,‬‬ ‫מיום חמישי והיהודים הולכים לקסלה)מחנה( של ג'באלה ולדאר‬
‫ביום ראשון שלח לנו הקונסול האנגלי ‪ 1,300‬כיכרות לחם‪,‬‬ ‫אל‪-‬מכזן הנקראת בולכסיסאת לפי צו המלך מולאי חאפיד'‪ ,‬וביום‬
‫כמו כן באותו יום כתב הגנרל דאלבייס )‪ (Dalbiess‬להרב וידאל‬ ‫שישי התרוקן המלאח מהיהודים‪ ,‬לא נשאר בו לא אנשים‪ ,‬ולא ממון‬
‫הצרפתי מכתב תנחומים לקהלה‪ ,‬והודיע לו שהקציבו ליהודים באופן‬ ‫ולא חפצים ולא סחורות ולא כל הטוב שהיה בו ‪ ,‬ושרפו החנויות ]‪,[,.,‬‬
‫והדרך של המחזז נחסמה והיו עוברים רק דרך של רחוב תברנא‪ ,‬אוי‬
‫קבוע אלפיים כיכרות לחם ליום‪,‬‬
‫לעיניים שכך רואות‪,‬‬

‫הדגם האלג'ירי והדגם התוניסי‬

‫לפני שלטונות הפרוטקטורט עמדו שני דגמים של תמורה במעמדם של היהודים בנחלות‬
‫הצרפתיות בצפון אפריקה‪ .‬דגם אחד עוצב באלג'יריה‪ .‬במסגרת סיפוח הארץ לצרפת‬
‫הוענקה ליהודים אזרחות צרפתית מלאה בצו לכמיה‪ .‬אזרחות זו‪ ,‬שלא הוענקה במקביל‬
‫למוסלמים‪ ,‬השוותה להלכה את מעמדם של היהודים לזה של המתיישבים האירופים‪.‬‬
‫הדגם השני עוצב בתוניסיה‪ .‬תוניסיה‪ ,‬במו מרוקו‪ ,‬לא סופחה לצרפת אחרי שנבבשה‬
‫ב‪ .1881-‬גם שם נשאר שלטון הביי המקומי על בנו‪ ,‬ובארץ בונן משטר חסות‪ .‬לפיכך לא‬