Page 51 - morocco
P. 51
45
מרוקו
יחלקו ביניהם" ,האם מותר ליהודי ליהנות מהרווח של הנבלה? תשובתו הייתה חיובית,
"ובלבד שיהיה הגוי הוא המתעסק לבדו ולא יסייענו הישראל כלל" ,כלומר מותר לו
להיות שותף סביל )יורו משפטיך ליעקב ,סימן קלד(.
מוגאדור הייתה נמל הסחר עם אירופה באוקיינוס האטלנטי במאה השמונה-עשרה.
זמן קצר לאחר ייסודה הוקמו בה בתי מסחר יהודיים ,ובמאה התשע-עשרה היו הם
יצואנים ויבואנים שניהלו קשרי סחר עם לונדון ,מנצ'סטר וארצות אירופה .היו בהם
סוחרי המלך וחוכרי מונופולים ממשלתיים של מוצרים מסוימים .בעשור השני של המאה
התשע-עשרה ניהלו ארבע משפחות יהודיות בעיר את רוב הסחר הבריטי .בתחילת שנות
החמישים של אותה מאה היו 24יהודים מתוך 39סוחרי המלך .ב 1866-פעלו בה שלושים
חברות יהודיות )לעומת 22זרות( .אלה ואחרים שימשו סוכנים ,מתווכים ומתורגמנים
לסוחרים הזרים.
יהודים מילאו תפקידי מזכירים ,מתורגמנים ושליחים דיפלומטיים בחצרות הסולטאנים.
אחרים כיהנו כמתורגמנים ,סוכנים מסחריים וסגני קונסולים של מדינות אירופה וארצות
הברית .הם היו בקיאים בשיטות הסחר ובעלי קשרים עם הממשל ,וכך הועילו לנציגים
הדיפלומטיים של המדינות .היו מהם שפעלו ללא שכר ,וזכו בתמורה לתעודות חסות
שהעניקו להם זכויות יתר ,כגון מעמד דיפלומטי אשר שחרר אותם מתשלום מס הג'זיה
ומשאר ההגבלות שחלו על יהודים .אחרים קיבלו משכורות ופעלו גם כסוחרים .היו מהם
שייצגו מדינות זרות ,כמו למשל יצחק שלמה נהון ,ששימש בתיטואן בשנות השישים של
המאה התשע-עשרה סוכן קונסולרי של בריטניה ,בלגיה והולנד.
החל מימי עבד אלרחמאן השני ולאחריו אסרו הסולטאנים על נתיניהם היהודים לכהן
כסוכנים קונסולריים של מדינות זרות ,אבל השגרירים נטו להתעלם מן האיסור ,כי
נזקקו לשירותם של היהודים .בשנות החמישים עד השמונים ניסו שגרירים להחליף את
