Page 46 - morocco
P. 46
אליעזר בשן40
מרוקו
מבקרים זרים שבאו בקשרי מסחר עם הסוחרים היהודים כמתווכים ,כחלפנים
וכמתורגמנים ,העריכו את היהודים כגורם יצרני ,חרוץ ,יעיל ,בעל יכולת ארגונית ומצליח.
אבל המציאות הוכיחה שרוב היהודים עסקו באומנויות ,ברוכלות ובמסחר זעיר ,ורמת
חייהם הייתה בדרך כלל נמוכה .העיסוק המקצועי נבחר לפי כמה גורמים :א .מסורת
מקצועית שעברה מאב לבן .ב .מקצועות שהיו אסורים על מוסלמים ,כמו ייצור יין
ומשקאות חריפים ,הלוואה בריבית וכל הקשור במטבעות .ג .מקצועות שהיו בזויים
בעיני המוסלמים :מלאכות אופייניות לנשים ,כגון הקשורות לחוט ומחט ,אריגה ,סריגה,
או למים ,כגון עיבוד אריגים ,ניקוי בדים וכו'; מלאכות המדיפות ריח רע כמו בורסקאות;
מלאכות שזוהו עם עבודת עבדים; רוכלות ומסחר בבדים ובכלים משומשים.
ממקורות עבריים ולועזיים אפשר להסיק שבמרוקו עסקו יהודים בחקלאות .בספרות
התשובות יש שאלות הדנות ביהודים שעסקו בגידול בקר וצאן ,בעיבוד גינה ,ששכרו
שדה וכרם מגוי ,חרשו וזרעו שנה אחרי שנה ,נטעו כרם לבדם ,וחרשו בשותפות עם יהודי
או עם נכרי .בחקלאות עסקו בהרי האטלס ובעמקים שביניהם ,בין הברברים ובנאות
המדבר .בסביבות העיר צפרו פעלו יהודים בשותפות עם מוסלמים; הם היו חורשים
וזורעים חיטים ,שעורים ומיני קטניות ,וגידלו צאן ובקר .ליהודי דבדו היו גינות ופרדסים,
שדות וכרמים .גם במכנאס היו במאה התשע-עשרה יהודים שחכרו שדות ממוסלמים
וגידלו בהם גידולי שדה .באזור הצפון-מזרחי של מרוקו ,בעיירה ברכאן ,קרוב לאוג'דה,
עסקו יהודים במאה העשרים בגידול בקר וצאן.
מלאכות
רוב היהודים עסקו במלאכות ,אולם הם עסקו גם בשיווק תוצרתם ,והיו שנדדו לשם כך
בין יישובים .האומנים עבדו לבדם או עם שותפים או שכרו פועלים וחניכים .לפי נתונים
שהגיעו לכי"ח ב 1894-היו במוגאדור 225אומנים ,מהם 105סנדלרים ויצרנים של נעלי
בית ונעליים מסוגים שונים ,גם בסגנון אירופי 25 ,חייטים 22 ,צורפים; במכנאס היו
שליש מהיהודים אומנים ,מהם 100רצענים 60 ,צורפים ו 50-חייטים; בצפרו היו כ40-
רצענים ,עשרה אומני בדיל ועשרה עוזריהם ,וארבעה חרשי ברזל.
יהודים עסקו בייצור יין ומזון לא רק מטעמי שמירה על הכשרות ,אלא גם בעבור
נוצרים ומוסלמים .בגלל האיסור הדתי לשתות יין קנו המוסלמים בהסתר יין מן היהודים.
הממשל הוציא מדי פעם פקודות האוסרות על מכירת משקאות חריפים למוסלמים ,אך
יהודים הפרו אותן ,נענשו וחזרו
לסורם .ייצור היין סיכן את
הקהילה כולה ,ולכן תוקנו תקנות
האוסרות למכור יין למשומד
ולמוסלמי ,אך הן לא נשמרו ,בגלל
הפיתוי הכלכלי .בתקנה כזו,
שתוקנה במכנאס ב ,1807-מצוין
שבעבר כבר תוקנה התקנה .ב1812-
נמצא מוסלמי שיכור; הוא נאסר
ובחקירתו אמר כי שני חזנים
יהודים נתנו לו את המשקה.
החזנים נאסרו והנגיד נאלץ מימין :סנדלר יהודי במכנאס1914,
להתערב כדי לשחררם .רבי יעקב משמאל :מייצרים נעלי עור,קזבלנקה1908-1907,
