Page 47 - morocco

‫היהודים בתקופה הקדם‪-‬קולוניאלית ‪41‬‬

‫מרוקו‬

‫מקומו של ה"מלאח" הוא בדרום‬ ‫בירדוגו ממכנאס כתב בשנת ‪" :1825‬בחורף אשתקד יצא דבר מלכות שכל הנותן מים‬
‫מערב קזבלאנקה‪ ,‬צפיפות האוכלוסין‬ ‫שרופים או יין לגוי שיתחייב ראשו למלך וכל ממונו יהיה למלכות ושגם ראשי העם יהיו‬
‫בו גדולה הרבה מ עבר לזו שביתר‬ ‫חייבים עמו והיה בדבר פרסום גדול שהיה פחד ורעדה ב"ד ]לבית הדין[ י"צ ]ישמרם‬
‫חלקי העיר‪ ,‬ציבורי מבנים חסרי צורה‬
‫והטרוגניים בניגוד משווע ל חוקי‬ ‫צורם[ וליחידי הקהל‪) ".‬בירדוגו‪ ,‬שופריה‪ ,‬א‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן מה‪(.‬‬
‫ההרמוניה האלמנטאריים‪ ,‬סבך ללא‬ ‫בערים פאס‪ ,‬דמנאת ודבדו עיבדו יהודים עורות של שוורים‪ ,‬פרות‪ ,‬עגלים ועזים‪ ,‬שגודלו‬
‫מוצא של ר חובות צרים ומפותלים‪,‬‬ ‫במיוחד לצורך מלאכת עיבוד העורות‪ .‬העור המשובח ביותר‪ ,‬האדום‪ ,‬יוצר בפאס‪ .‬חלק‬
‫מבותרים ו חרושי‪-‬תלמים‪ ,‬מלכודות■‬
‫מוות של ממש לזרים המרהיבים עוז‬ ‫מהעורות שימש לייצור נעליים וסנדלים שנמכרו בשווקים ברחבי מרוקו ומחוץ לה‪.‬‬
‫להסתובב בהם‪ ,‬ביי חוד בלילות‬ ‫צורפות וטיפול במתכות עדינות היא מלאכה מסורתית שעברה משך דורות מאב לבן‪.‬‬
‫חשוכים ‪ -‬כזה הוא הרובע היהודי‪,‬‬ ‫במקצוע זה עסקו גם חכמים למחייתם‪ ,‬כדי שלא ייאלצו להיתמך על ידי הקופה הציבורית‪.‬‬
‫הנחלק בעצמו לשני הלקים שונים‬ ‫המקצוע כלל מלאכות שחייבו התמחות‪ :‬טיפול בחומר הגולמי‪ ,‬רידוד חוטי זהב וכסף‪,‬‬
‫ונבדלים בבירור האחד ממשנהו‪:‬‬ ‫הכנת חוטים מוזהבים‪ .‬על שם מלאכה זו נקרא שמה של משפחת כוהנים‪ ,‬סקלי )מערבית‪:‬‬
‫ה" מ ל א ה" של האריסטוקראטיה‬ ‫צקל— הבריק‪ ,‬ליטש; צקיל— מלוטש(‪ .‬הצורפים ייצרו תחרות זהב ששילבו צורות‬
‫היהודית‪ ,‬אשר למרות היותו מזוהם‬ ‫גיאומטריות ופיגורטיביות‪ ,‬כגון יד‪ ,‬פרחים‪ ,‬ציפורים‪ ,‬שמש וכוכבים‪ ,‬ועסקו גם בשיבוץ‬
‫אף הוא‪ ,‬מצויים בו לפחות בתי■‬ ‫אבנים טובות ומרגליות בתכשיטים‪ .‬תכשיטי זהב וכסף היו מבוקשים כמתנות לחתונות‪,‬‬
‫מגורים מרוו חים‪ ,‬הגם שמוזנחים;‬ ‫ושמלות ונעליים שנועדו לחתונות ולאירועים חגיגיים היו מעוטרות בחוטי זהב‪ .‬נזמים‪,‬‬
‫חלקו השני של הרובע הוא ה" בחירה"‬ ‫אצעדות‪ ,‬טבעות ותכשיטים נוספים נשמרו כנכס אישי למקרה של משבר כלכלי‪ ,‬להבטחת‬
‫]‪ ,[Bhira‬שמראהו כמראה מאהל‬ ‫קיומן של הנשים‪ .‬הצורפים עיצבו תפוחי כסף לספרי תורה‪ ,‬ומכרו אותם לקונים פרטיים‬
‫פשוט בשולי העיר‪ ,‬על שום בקתות‬ ‫וכן לבני מרום הארץ ולממשל‪ .‬כל סולטאן חדש שהוכתר נהג להזמין חותמת מצורפים‬
‫העץ‪ ,‬שרו חשת בהן אוכלוסייה מנוונת‬ ‫יהודים‪ .‬תוצרתם נמכרה לסוחרים או על ידי כרוז בשוק הצורפים‪ .‬נאסר על יצוא כסף או‬
‫של איכרים זעירים קשי‪-‬יום‪ ,‬אשר כל‬
‫רכושם הוא פרה חולבת אחת או‬ ‫זהב אל מחוץ לגבולות הארץ‪.‬‬
‫שתיים‪ ,‬אין להם רפתות‪ :‬הר חובות‬ ‫הצורפות קשורה גם לטביעת מטבעות‪ ,‬אשר לפי מסורת רבת שנים )גם בארצות‬
‫מכוסים לגמרי בשכבה עבה של רפש‬ ‫מוסלמיות אחרות( הייתה במידה רבה בידי יהודים‪ .‬היהודים רכשו את הזיכיון לעסוק‬
‫ורקבובית‪ ,‬ושם‪ ,‬במדמנה הקטלנית‬ ‫בטביעת המטבעות מידי הסולטאן; לעתים הנגיד או "טובי הקהל" היו מחכירים את‬
‫הזו ‪ ,‬באווירה הספוגה רי חות מבהילים‪,‬‬
‫שם נולדים‪ ,‬נמקים באפס‪-‬מעשה‬ ‫הביצוע למומחים‪.‬‬

‫ומתים מאות מבני עמנו‪,‬‬
‫האיסור ש חל על היהודים לגור‬
‫מחוץ לתחומי ה"מלאח" איננו קיים‬
‫עוד‪ ,‬מאז התיר להם המפקד מאנז'ן‬
‫]מפקד הכו חות הצרפתיים באזור[‬
‫להתגורר בכל מקום בעיר‪ ,‬משפחות‬
‫אחדות‪ ,‬העשירות ביותר ‪ ,‬כמובן‪ ,‬עשו‬
‫שימוש נרחב בהיתר זה‪ :‬אך למרות‬
‫ההגירה הזו‪ ,‬ה"מלאה" עודנו מקום‬
‫ה מגורי ם של הלק הארי של‬

‫האוכלוסייה היהודית‪,‬‬
‫א סאגס‪,‬ארכיון כי"ח‪.‬‬
‫רודריג‪,‬עמ' ‪.140‬‬