Page 49 - morocco
P. 49
היהודי□ בתקופה הקדם-קולונואלית 43
מרוקו
עסקי כספים
יהודים עסקו בהחלפת כסף ובהלוואות ,עיסוקים ששכרם בצדם .הלוואה רגילה ניתנה
לשלושים יום ,אלא אם נקבע אחרת .יהודים ,ביניהם בעלי חסות זרה ,היו מלווים לסוחרים
ולדיפלומטים זרים ,שנחשבו בדרך כלל אמינים .ב 1889-הלווה יהודי כסף לקונסול ארצות
הברית במרוקו ,וכשהחזרת ההלוואה התעכבה דרש כי יחזיר את החוב ממשכורתו.
ההלוואות למוסלמים היו כרוכות בסיכונים .הלווים היו נותנים לעתים כמשכון את
תכשיטי נשותיהם .האיכרים נזקקו להלוואות בעת הזריעה ,והיו אמורים להחזירן בעת
הקציר .היבול היה משועבד למלווה למקרה שהלווה לא יחזיר את ההלוואה .אם הייתה
שנת בצורת והיבול הכזיב ,והמלווה לא קיבל את כספו ,היו הלווה והערב נאסרים ורכושם
היה עלול להיות מוחרם .לעתים הם זעמו והתנכלו למלווים; כך היה ב ,1885-כשנרצח
חלפן יהודי בפאס ,ולא אחת אירע שהתנפלו אף על יהודים שלא היו מעורבים בהלוואות.
מוסלמים ואירופים התלוננו שהיהודים דורשים מהם ריבית גבוהה ,תוך התעלמות
מהסיכונים שהמלווה נטל על עצמו .ב 1884-כתב שרל דה פוקו בזיכרונותיו ששיעור
הריבית מושפע ממידת הסיכון :מוסלמי נאמן ,וכן מי שנותן ביטחונות ,משלם שלושים
אחוז ריבית; ללא ביטחונות -שישים אחוז .לקבוצה האחרונה השתייך האיכר המוסלמי,
שרק היהודי היה מוכן להסתכן ולהלוות לו; האחרים דרשו ריבית גבוהה יותר .ואכן ,ב-
1896הפסידו יהודים כסף שהלוו למוסלמים ,לאחר שהאחרונים הציגו תעודות מזויפות
אשר הוכיחו כי הם החזירו כביכול את ההלוואות.
בטנג'יר ובצפון מרוקו ,שהיו מרכז סחר מקומי ובין-לאומי ,הייתה נפוצה תופעת הבנקים
המשפחתיים .ב 1840-ייסד הרב משה בן יעקב פארינטה את בנק פארינטה .ב 1860-יסד
משה י' נהון בנק .סלואדור יהושע חסן יסד ב 1894-בנק שנשא את שם המשפחה ,והיו לו
סניפים בתיטואן ובלראש.
המכס על מוצרי יבוא ויצוא היה שונה לכל מוצר ,והותאם גם להסכמים בין מרוקו
למדינות שונות .היצוא ממרוקו כלל חומרי גלם ,כגון צמר ,עורות ,שמן זיתים ,והיבוא -
נשק ,תחמושת ,שעונים ומוצרי תעשייה אחרים .יהודים נחשבו מומחים בשמאות ,וחכרו
את בתי המכס בנמלים ובערי המסחר .חכמים חשבו מלאכה זו למגונה כי לעתים נתלווה
לעיסוק בה חוסר הגינות.
מסחר
חברות משפחתיות עברו בירושה מדור לדור ,והצעירים למדו מאביהם או מחותנם את
דרכי המסחר ,שנעשה בדרך כלל באמצעות מתווך .המתווך היהודי קנה לו שם בסחר
המקומי בשווקים שהתקיימו בדרך כלל פעמיים בשבוע .רבים מהיהודים היו סוחרים
זעירים ,רוכלים המחזרים בעיירות ,קונים או מוכרים בשווקים או בכפרים; רבים מהם
חזרו לביתם רק בשבת או אחת לחודש או לחג.
קבוצה מיוחדת בין הסוחרים הייתה סוחרי המלך )תג'אר אלסולטאן( ,שהודות לקשרים
עם הסולטאן ועם חצרו )בתוספת שוחד( קיבלו הקלות והנחות בפעילותם הכלכלית .היו
אלה סוחרים עצמאיים מנוסים ,בעלי מונופול על מוצרי יבוא ויצוא )תמורת תשלום( או
שותפים עם משפחת המלוכה בעסקיהם .הם נמנו עם העילית החברתית .היו משפחות
שעיסוק זה עבר בהן מדור לדור ,כמו בני משפחת קורקוס ממראכש וממוגאדור .יהושע
קורקוס ממראכש היה הבנקאי של הסולטאן חסן הראשון .גם יעקב ואברהם קורקוס
שפעלו במוגאדור היו סוחרי המלך .לפי תעודות מהשנים 1875-1858הם עסקו באספקת
