Page 57 - morocco
P. 57
51
מרוקו
במסגרת מינהלת החינוך המקומית שהקים ,בלי לערער את שיווי המשקל המסורתי בין
שני היסודות הילידיים של האוכלוסייה המקומית .במשך שנים אחדות נפגעה אפוא
רשת החינוך שפרשה כי"ח במרוקו וכוחה ,במקום לגבור -צומצם .ואולם ,אחרי עזיבתו
של ליוטה את מרוקו הצליח הארגון לשכנע את הפקידות כי הוא יכול לקדם את מערכת
החינוךשל יהודי מרוקו ,ולטפח את נאמנותם לצרפת ביעילות ובתיאום מלא עם הצרפתים.
התחום הופקד באופן רשמי בידי הארגון ,שהתחיל אז לקבל מענקים ממשלתיים לפיתוח
מוסדותיו .רשת החינוך של כי"ח יכולה הייתה לקדם את החינוך היהודי ,להתערב גם
בנושאים אחרים הנוגעים ליהודים המקומיים ולבסס את מעמדה כפטרוניתם.
מבחינה תרבותית הוכרע אפוא כבר בשלב מוקדם כי הנוער היהודי המקומי יתפתח
תחת השפעתה של יהדות המטרופולין .הכרעה זו ,לצד השינויים בתחומי הביטחון הפנימי
והכלכלה ,קבעה את מסלול היחסים בין השלטון הצרפתי ליהודים .התמורה העיקרית
בחיי הארץ הייתה פתיחתה לכלכלה האירופית .תנופה הורגשה ברוב ענפי הכלכלה,
הבניין ,המסחר ,החקלאות ,אך מי שנהנו ממנה בעיקר היו חברות הענק הצרפתיות
והמתיישבים האירופים .התושבים המקומיים ,שלא היו בידיהם כלים תרבותיים ואף
לא זכויות יתר במשטר החדש ,התקשו להשתתף ב"חגיגה" הכלכלית ,ולעתים קרובות
אף נפגעו מתנופת הפיתוח :אדמותיהם הופקעו ועסקיהם לא עמדו בתחרות האירופית.
חברת כי"ח לא יכולה הייתה לשנות את מעמדם המשפטי של יהודי מרוקו ,אך היה
בידה לספק להם כלים להשתלב בכלכלה האירופית :שליטה בשפה הצרפתית ,יסודות
החשבון וידע תרבותי כללי המוסיף לכושר התקשורת בציביליזציה המערבית .במשימה
זו פתח הארגון עוד בתקופה הקדם-קולוניאלית .עתה ,תחת שלטון צרפתי ישיר ,ובעזרת
ההסדר עם השלטונות ,יכול היה להעמיק את החדירה התרבותית הצרפתית לשכבות
החברה היהודית המקומית בנקודות היישוב השונות .גם אצל המוסלמים התפתח החינוך
שאיפותיר,ם של ה מ חנ כי ם צר י כ י ם ל כוון לנ קו ד ה הזו; ל צר פ ת א ת ...הי הודי איננו י לי ד ב מובן קו לוני א לי של ב מו שג; ל מן היום ש בו
הי הודים; וכא שר תו שג המט ר ה הזו ,ת חזי ק צר פ ת בידיה ,כו ח מ עול ה נ כ נ ס ל בי ת ה ס פר ,הו א ה ש תנה ת כ לי ת שינוי; הוא הפך ל היו ת א ירו פי ,
150,000י ר ד י ם ,ואולי אף יו תר ,פזור י ם בכל חבלי ה אי מפרי ה ,פ עי לי ם, זוכו תו שיתייחסו אליו בה ת א ם .וכאשר אני אומד איר ו פ י ,ה נ ני משתמש
ב ...מל ה כ ל לי ת כדי ל הי מנ ע מלפגו ע בר גי שויו ת מ סוי מו ת; הי ה עלי
אינ ט לי גנ טי ם ,מ ש כי לי ם ,ה ם יהוו מ שקל נג ד י עיל ,שיאזן א ת ה פ עוהל לו מר צר פ תי ; הי ל די ם בב תי ה ס פר של כי""""""""""חרו כ שי ם ל ע צ מ ם א ת
ה מו ס ל מי ת .כ כ ל שיריו ה מו ס ל מי ם מ שכי לי ם יו תר ,כן י שכילו ל ת ת ה ר עיונו ת הצר פ ת י י ם ו לו מ די ם ל א רו ב א ת צ ד פ ת ; כ ל חי נו כ ם ,כ ל
מסורו תיהם מטי ם א ת ל ב ם ל ר עיונו ת ה צד ק ,השוויון ורחיר ו ת ,וכמובן,
ד ע ת ם צל א ח דו ת ם וי ת בד לו ב ל או מיו ת ם בנ חי שו ת ת קי פה.
מ דיניו ת י הו די ת כזו הי תה ,צר פ ת צר י כה ,ליזו ם ל פני שלו שים או ל ע בר צ ד פ ת הר פו ב לי ק א ני ת ו ה לי בר א לי ת...
אר ב עי ם שנה .אילו ע שתה כ ן ,ו כ דו ג מ ת ס פר ד או פור טוג ל הי תה, ה נ ני מ שוכנ ע ,ש ב מ דיניו ת צ ד פ ת כ ל פי מרו קו ש ל ט ת התחוש ה,
שצו כר מייה ,רי ר בזמנו ט עו ת .אך רדי הי הו די ם ר א ל ג'יר י ם הוכיחו
מ ע נ י קה ליהו די ם ברו ח ב ל ב א ת האזר חו ת או ה חסו ת הצר פ ת י ת ,יתה מ אז ,ש ה ם היו ר אויי ם לז כו ת ר,זו ש הו ע נ קה ל הם .צר י כ י ם היו ל הימצא
ב עיי ת ט אנ ג'יר נ פ תר ת כיו ם בי תר ק ל ו ת ל תו ע ל תה .צר פ ת חשה ל עזר ת ם כיו ם אנ שי ם מ שוחרר י ם מכל דעה ,ק דו מ ה ,ש בי כו ל ת ם ל הבין א ת
של הי הו די ם ,כל אי מ ת ש הם נר ד פו בצו ר ה מחפי ר ה ,הי א נ ו ת נ ת ל הם ה י תר ו נ ו ת ש תוכל צר פ ת ל ה פי ק מ קי דו מ ם של הי הו די ם ר,מרו ק אי ם
השכל ה ,העני קה ל הם א ת דגש הכבוד העצמי ,אך כאשר הם ביקשו לר מ תה ,מי כו ל תה ל בו ל ל או ת ם בתוך פר ק זמן ארו ך פ חו ת או י ו תר ;
א ת ח סו תה ,ה מ דיני ת ,היא סיר בה ,כדי ל א ל ה ס ב מור ת ר ו ח ל עו ל ם אין ה מ דובר בז כויו ת מיו ח דו ת בהוו ה ,כי א ם בפיצוי הו ל ם שיו ע נ ק ל מי
הער בי ...כ מה ,יהו ד י ם ב עלי ח סו ת ז ר ה היו מאושר י ם ל היו ת צר פ תי ם ! שי ה א ר אוי לו ,ל מי שי מל א א ת חוב תו ,מי שיי או ת לי טו ל על עצמו א ת
האחר י ו ת .כל מאמצי ה של טון ,כ ל פ עי לו ת ם של מנהיגי ה קהי לו ת ,כל
העבר צרי ך להו עיל להווה" כדי ש תהיה ,במרו קו מ דיניו ת יהו די ת.
][...
יו"ט צמח ,מתוך :רודריג ,עמ' .202
