Page 101 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 101

‫מוסדות‪ ,‬חברים‪ ,‬עסקנים והנהגה‬

‫הכרעת הוועידה בזכות העמדות של האקטיביסטים העמידו שם מאיר וגם לוי אשכול‬
‫)אז שקולניק(‪ .‬אחד מתפקידיו של אשכול אז היה מזכיר מועצת פועלי תל אביב‪ .‬הוא‬

                  ‫היה בעל זיקה גוברת למנגנון המפלגתי‪ ,‬שתל אביב הייתה מרכזו‪.‬‬
‫כך קרה לא רק מפני ששרת היה עצור אז בלטרון ולא רק מפני ששרת השתייך‬
‫כללית למחנה האקטיביסטי אך חלק לעתים על עמדות טקטיות אלו או אחרות של‬
‫בן‪-‬גוריון‪ 136,‬אלא מפני שכוחו הפוליטי של שרת היה טמון בכהונתו בשירות‬
‫הציבורי היישובי וביוקרתו וביכולתו לשכנע את שומעיו‪ ,‬אך לא בתמרונים פוליטיים‬
‫אחרים‪ .‬שרת לא היה 'איש של בן‪-‬גוריון'‪ ,‬כמו מאיר ואשכול‪ ,‬גם מבחינה אחרת –‬
‫הוא היה אדם עצמאי במחשבתו‪ .‬רוב הזמן של עבודתם המשותפת העובדה הזאת לא‬
‫הפריעה לבן‪-‬גוריון‪ ,‬ובכל אופן אין ספק שהוא היה קרוב מאוד לבן‪-‬גוריון בעמדותיו‬

                                                               ‫בשנות הארבעים‪.‬‬
‫בשנות החמישים השתנה מיסודו המבנה המסובך הזה‪ .‬לשירות הציבורי‪ ,‬שהיה‬
‫בסיס כוחו של שרת‪ ,‬הוקנה כוח שלטוני של ממש‪ .‬שר החוץ היה תפקיד בעל הילה‬
‫של כוח ויוקרה‪ .‬שרת וקפלן הצטיירו כשרים הבכירים לצדו של בן‪-‬גוריון‪ .‬קפלן היה‬
‫אז בערוב ימיו ולכן שרת נתפס בתור השר הבכיר‪ .‬ובזירה הפנימית של מפא"י נעשה‬

                          ‫סגל השרים שלה גורם משמעותי יותר – ובתוכו שרת‪137.‬‬
‫שרת גם פעל אז כמפשר בכיר בסכסוכי כוח שהתגלעו במפלגה‪ .‬באחד מהם – בין‬
‫ארן ל'צעירים' סביב סגירת העיתון 'אשמורת' – פסק שרת לטובת הצעירים וסיפק‬
‫לארן מוצא מכובד‪ 138.‬מכל מקום‪ ,‬שרת ביטא אז נטייה מפורשת דווקא לטובת‬
‫המנגנון המפלגתי במגמתו לרכוש לעצמו שליטה במפלגת ההמונים שהתפתחה אז‪,‬‬
‫ותמך ברורות במיסוד ההייררכי של מפא"י‪ 139.‬אפשר להגדיר את תפיסתו‬

                                                           ‫'דמוקרטית‪-‬עיליתית'‪.‬‬
‫עם זאת כוחו הפוליטי של שרת בשנות החמישים היה מוגבל‪ .‬שליטת השרים‬
‫במפא"י תוּוכה כאמור באמצעות אנשי המטה הארגוני של המפלגה – ארן‪ ,‬נמיר‪,‬‬
‫ארגוב‪ ,‬נצר ו'הגוש' שהם הפעילו – והייתה תלויה בהם‪ .‬הייתה תלות הדדית בין‬
‫המנגנון וההנהגה הזוטרה יחסית שהפעילה אותו ובין צמרת המפלגה שישבה‬
‫בממשלה – אלה היו זקוקים למפלגה צייתנית שארן וארגוב סיפקו להם ואלה נזקקו‬

‫‪ 136‬ראו מכתבו החשאי של שרת ממעצרו בלטרון לוועדה המתמדת של ועידת מפא"י‪ .‬מ' שרתוק‬
                           ‫מכלא לטרון‪ ,3.9.1946 ,‬בתוך הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪.443-437‬‬

‫‪ 137‬שרת היה גם בעל דבר בהרכבת הרשימה של מפא"י לכנסת‪ .‬ראו מכתבו למזכיר המפלגה ארן‪,‬‬
‫מ‪.‬ש‪] .‬משה שרת[ לזיאמה ]ארן[‪ ,3.6.1949 ,‬אמ"ע‪ .4-7-1940-84 ,‬לא הצלחתי לפענח את פשר‬

                                     ‫העיסוק בהרכב הרשימה חודשים אחדים אחרי הבחירות‪.‬‬
                                                                       ‫‪ 138‬ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪.153‬‬

‫‪ 139‬ראו להלן‪ ,‬עמ' ‪ ,193-192‬להלן ניתוח דבריו בכנס 'התנועה להתחדשות המפלגה' בכפר הירוק;‬
‫ולהלן )‪ (273-272 ,265-264‬תיאור מעורבותו במאמץ לרסן את כתיבתו של הלפרן ב'דבר'‬

                                       ‫וניתוח דבריו ביום עיון שכינס בן גוריון ב‪.14.6.1953-‬‬

                                     ‫]‪[93‬‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106