Page 106 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 106
פרק ב
השינויים הנורמטיביים שהתחוללו במפא"י בראשית העצמאות נתקלו בהתנגדות
חריפה של 'הציבור המפלגתי' ,ומן העבר השני נערכו מנהליה של מפלגת השלטון
דאז להדוף את המבקרים מבפנים ולגדור לעצמם חופש פעולה .המאבק התבטא
בשורה של פרשיות שהיו חשופות במידות שונות לעיניו של הציבור הכללי ,אבל הוא
השתקף במלוא חריפותו בפולמוס שהתנהל דווקא בעיתונות המפלגתית של מפא"י;
והמאבק ההוא נחשף גם בתיעוד הוויכוח הפנימי על מעמדו של מוסד הפיקוח של
מפא"י בבקרת הנורמות הציבוריות של שליחי המפלגה ועל השאלה אם מותר לו
לבקר את אורחות חייהם .נעיין כאן בגילוייו השונים של אותו מאבק על המידות
הציבוריות כדי להבהיר את אופי השינוי הנורמטיבי שהתחולל אז במפא"י ואת
השלכותיו הפוליטיות.
נורמות יישוביות במבחן הריבונות
לא רק היישוב הארץ-ישראלי ולא רק חברות וולונטריות ,אלא כל חברה פוליטית –
ריבונית או לא ריבונית – משתמשת כמובן בנורמות לשם הנעה רצונית שלא מכוח
של כפייה חיצונית .ליישוב הייתה יכולת הנעה רבה מסוג זה .נוסף על כך היו ברשות
החברה הוולונטרית היהודית בארץ ישראל אמצעי כפייה או לחץ מסוימים לשם
השפעה על ההתנהגות של בני החברה ,במיוחד עד כמה שהם היו מעוניינים
להשתייך לחברה היהודית המודרנית שהתפתחה בארץ סביב התנועה הציונית
ושלוחותיה .אמצעי הלחץ האלה התבססו על התלות של היישוב היהודי בארץ
במימון ציוני לשירותים חברתיים חיוניים שממשלת המנדט לא סיפקה ,וכן התבססו
על ההגמוניה של מפא"י בתנועה הציונית ,כלומר על שליטתה בהון הציוני
ובשירותים החברתיים שהתבססו עליו2.
שני היסודות של ה ִחברוּת הפוליטי – יסוד הכפייה והפיקוח ,החשוף יותר ,ויסוד
ההנעה הרצונית וההתגייסות האישית )ואף בו מידה של כפייה ,נסתרת( – אפיינו
אפוא במידה זו או אחרת גם את החיים הפוליטיים של היישוב וגם את הפוליטיקה
של המדינה בראשיתה .לכן מבחינתנו כאן עיקר השינוי חל ביחס שבין שני היסודות
אחרי הקמת המדינה .תקופת היישוב התאפיינה ביכולת מועטה יחסית של מרכז
הסמכות שהתפתח בארץ סביב התנועה הציונית ושלוחותיה להפעיל אמצעי כפייה
ופיקוח ישירים ,ולכן היה אז צורך רב יחסית בהנעה לפעולה מכוחם של ערכים
חברתיים כלליים .דווקא היכולת המועטת לכפות ישירות והמיעוט היחסי של
2הורוביץ וליסק ,מיישוב למדינה ,עמ' .271-233 ,224-222ההון הציוני היה משני במשקלו
הכלכלי לעומת ההון היהודי הפרטי בזמן המנדט הבריטי ,אבל היה לו משקל חברתי-פוליטי
ניכר והוא היה כלי חשוב להנעה חברתית.
][98
