Page 110 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 110
פרק ב
דיווח על 140תיקי עברות של קיבוצים ומושבים על חוקי הפיקוח והקיצוב וכן
עברות של ארגון השיווק שלהם' ,תנובה' ,של צרכניות קואופרטיביות ,של 'המשביר
המרכזי' ושל 'סולל בונה'9.
כאן יש עניין בתופעות האלה בעיקר מצד השפעתן על התפיסות הפוליטיות
של אנשי מפא"י .לפיכך נתייחס ל'שחיתות' ול'התברגנות' )או 'דה-פרולטריזציה'(
במרכאות ,לציון העובדה שהתופעות נדונות כאן מבחינת היותן חלק מתודעתם
הפוליטית של בני אותו הזמן במפא"י והן אינן נשפטות כאן מנקודת ראות אתית
או משפטית .לא נשאלת כאן השאלה אם פעולות מסוימות ראויות לגינוי או לא,
אלא כיצד הן נתפסו בעיני דעת הקהל המפלגתית ,ההנהגה ,הממסד המפלגתי,
וחוגים שונים במפלגה .עד כמה ראו בהן חידוש לעומת העבר? עד כמה הן חוברו
בתודעתם של אנשי מפא"י ,אסוציאטיבית או מהותית ,עם המיסוד ההייררכי של
מפא"י או עם הגידול העצום במספר חבריה? לאילו מסקנות פוליטיות הן הובילו?
מה הייתה השפעתן על מאבקי הכוח שהתחוללו במפלגה? נתמודד עם שאלות אלו
כאן ובפרקים הבאים .תופעות 'השחיתות' ו'ההתברגנות' במפא"י ,תופעות חשובות
וראויות למחקר נפרד 10,נוגעות לענייניו של מחקר זה מן ההיבט הפוליטי
הסובייקטיבי שלהן .לכן לא ננסה לברר את הביסוס של ההאשמות שנידונו במוסד
יוסף[ אפרתי באותו יום .הוא הורה לאפרתי ,מראשי 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' וחבר קבוצת
גבע ,לכנס מיד את ראשי 'איחוד הקבוצות והקיבוצים' ולדרוש מהם שימסרו תוך שלושה ימים
דו"ח מפורט על כל היבול ,ואחר כך לדרוש דו"ח זהה מן הקיבוץ המאוחד ומן הקיבוץ הארצי.
אב"ג ,התכתבות.
9ראו רשימה ארוכה של עברות על חוקי הפיקוח והקיצוב שביצעו קיבוצים ומושבים )140
תיקים( ,תנובה ) ,(7סולל בונה ) ,(5המשביר המרכזי ) (5וצרכניות ) ,(23בטבלה שהוגשה כנראה
לבן-גוריון מאגף הפיקוח של משרד האספקה והקיצוב ,בתאריך ,25.8.1950אב"ג ,תכ"כ .ראו
עוד' :ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל ,בית-הדין המיוחד שנתמנה ע"י
הוה"פ ]הוועד הפועל של ההסתדרות[ והמרכז החקלאי ]שלה[ לבירור תביעות נגד מספר משקים
בעוון מכירת וקנית תבואות במחירים שמעל למחיר' ]כך במקור[ ,ללא תאריך ,שמור בתיק
ספטמבר ,1950שם .הדיינים ,בראשות המנהיג הוותיק שלמה קפלנסקי ,הרשיעו 19קיבוצים
מארבע התנועות ,לפי הודאת כולם ,קנסו אותם ואסרו על המעורבים ישירות בעברות למלא
תפקידים במשקים ובהסתדרות במשך שנה.
10כאן לא אוכל להרים את הנטל המחקרי הזה ,כי לשם כך יהיה עליי לחרוג מתחומי השאלות
הנדונות בספר וגם לנקוט שיטות מחקר אחרות :ניתוח כלכלי פרטני ,ניתוח תקציבאי-חשבונאי
של פעילות במגזר הציבורי דאז ,התחקות אחר מידת הביסוס של ההאשמות השונות ואחר היקפן
של העברות ,ניתוח משווה בין המוסר הציבורי במדינת ישראל בראשיתה ובין המוסר הציבורי
במדינות חדשות אחרות שהוקמו במקביל להקמתה או במדינות שהוקמו בנסיבות דומות.
פרק זה יצטמצם אפוא לדיון מדגמי בפרשיות אחדות שהמוסד לביקורת של מפא"י עסק
בהן ,כדי לבדוק את המשמעות הפוליטית שנודעה לתופעות 'השחיתות' ו'ההתברגנות' בחוגי
מפא"י.
][102
