Page 108 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫פרק ב‬

‫המדינה גם ביטלה את המצוקה הפוליטית של היהודים‪ ,‬שהתעוררה עקב היעדר‬
‫זכויות פוליטיות‪ ,‬והרי מצוקה זו היא שגייסה במידה רבה את רוב המתיישבים‬
‫הציונים ואת חניכיהם למאמץ מיוחד להקים מרות פוליטית גם ללא האמצעים של‬
‫מסגרת מדינית‪ .‬לפיכך מערכת 'המצוות החברתיות' המגייסות‪ ,‬מערכת נורמטיבית‬
‫שהייתה חלק חשוב מאותו מאמץ מיוחד בתקופת היישוב‪ ,‬נראתה עכשיו לא נחוצה‪.‬‬
‫זה הרקע לתופעות של 'ההתברגנות' ושל 'השחיתות' שבני התקופה הרבו לקונן‬

‫עליהן ולראות בהן איום חמור על עצם קיומה של החברה הפוליטית החדשה‪.‬‬
‫זמן מעבר‪ ,‬כמתואר כאן‪ ,‬הוא קרקע פורייה להתפתחות של מעין ניהיליזם‪ ,‬של‬
‫הרגשה שהכול מותר‪ .‬הרגשה כזאת אופיינית במיוחד למעבר ממתיחות לרפיון הבא‬
‫אחריה באופן טבעי‪ ,‬אבל נראה כי היא מאפיינת כללית מעברים היסטוריים‪.‬‬
‫במעברים כאלה המערכת הנורמטיווית הקודמת אינה יעילה עוד ובעיני רבים היא‬
‫אפילו מיותרת ומפריעה‪ ,‬אבל עדיין לא התפתחו נורמות חלופיות מעודכנות‪ .‬תקופת‬
‫בין‪-‬שמשות מעין זו מועדת לטפח הרגשה של ירידה מוסרית בקרב בני התקופה‪4‬‬
‫שחווים את המעבר ומבקשים לדבוק ב'ערכים הישנים'; וייתכן שתקופה כזאת‬
‫מעודדת ע ֵברות על כללי המוסר הציבורי‪ ,‬קל וחומר כאשר המעבר הוא ממתיחות‬

‫מגייסת אינטנסיבית במיוחד ומבקשים "לנוח" ממנה‪.‬‬
‫נוסף על כך מדיניות הצנע עצמה – הקיצוב החמור במצרכי מזון‪ ,‬שהורחב ב‪30-‬‬
‫ביולי ‪ 1950‬גם לקיצוב בהלבשה ובהנעלה‪ – 5‬עודדה גם היא עברות כאלה‪ .‬דווקא‬
‫בזמן שרפתה המתיחות‪ ,‬אחרי הניצחון במלחמת העצמאות‪ ,‬בזמן שניכרה נטייה‬
‫לשוב ולאזן לטובת היחיד את היחס בינו ובין החברה‪ ,‬דווקא אז נקטה הממשלה‬
‫מדיניות של התערבות כלכלית חודרנית ביותר לחיי היום‪-‬יום של אזרחיה‪ .‬מדיניות‬
‫הצנע הוצגה בכנסת אחרי הבחירות הכלליות בראשית ‪ 1949‬אך הונהגה חלקית כבר‬
‫במחצית ‪ .1948‬היא הייתה תנאי הכרחי לקליטת העלייה הגדולה‪ .‬בלעדיה לא היה‬
‫אפשר להכפיל את האוכלוסייה היהודית בשנים ‪ 6.1951-1948‬היא הייתה הכרחית גם‬
‫לשם התמודדות עם המחסור באספקה ובמטבע זר שנוצר עקב מאמץ המלחמה‬
‫שהסתיים זה עתה‪ 7.‬אבל מדיניות הצנע התנגשה ישירות בתהליכים חברתיים‪-‬‬

‫זה מוטיב חוזר בכתיבת אנשי מפא"י רבים בראשית העצמאות‪ .‬ראו דוגמאות אחדות מתוך‬ ‫‪4‬‬

‫רבות‪ :‬הלפרן‪ ,‬בימים גשומים; רושואלד‪ ,‬משהו רקוב; רוטנשטרייך‪ ,‬הצבת הראשונה; קולר‪ ,‬אות‬ ‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫אזהרה; לוין‪ ,‬אמנם כן; בסין‪ ,‬עת לעשות; גרודזנסקי‪ ,‬על הציניזם; אבינרי‪ ,‬על משמר; הלפרן‪,‬‬ ‫‪7‬‬

‫בזכות החרדה; הנ"ל‪ ,‬הנכס; הנ"ל‪ ,‬הנדע‪ .‬לדוגמה קיצונית‪ ,‬במכתב פרטי שביטא אולי את הלוך‬

‫הרוח הזה בגילוי לב‪ ,‬ראו מכתב א' ירושלמי‪ ,‬לש' אברמסקי ובאמצעותו לאליעזר ליבנה‪,‬‬

‫‪ ,11.10.1951‬אי"ט‪ ,‬חטיבה ‪ ,15‬אליעזר ליבנה‪ ,‬סדרה ג‪ ,‬מיכל ‪ ,5‬תיק ‪.1‬‬
‫דבר‪ ,31.7.1950 ,‬עמ' ‪.5-4‬‬

‫נחום גרוס‪' ,‬המדיניות הכלכלית בישראל‪ ,'1951-1948 ,‬בתוך גרוס‪ ,‬לא על הרוח‪ ,‬עמ' ‪,333-331‬‬
‫‪.341-336‬‬

‫ברקאי‪ ,‬ימי בראשית‪ ,‬עמ' ‪.38-33‬‬

‫]‪[100‬‬