Page 105 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 105
פרק ב
'התברגנות'' ,שחיתות' ופיקוח מפלגתי
השנים של ראשית העצמאות במדינת ישראל היו שנות מעבר מחברה פוליטית
וולונטרית לחברה פוליטית ריבונית ,מאורגנת במדינה .נלוו למעבר קשיי הסתגלות
שונים ,לרבות משבר של נורמות .הארגון הפוליטי הוולונטרי של מוסדות היישוב
הצריך ,לשם תפקודו ,מערכת של נורמות חברתיות תובעניות כלפי היחיד כדי להניע
אותו להתנדב למען הכלל ולשרת מרצונו את ענייניה של החברה ,כמו שההנהגה
הגדירה אותם .הכפפת אורח החיים או פרקי חיים ארוכים יחסית למה שנתפס כ'טובת
הכלל' נקראה 'חלוציות' .מי שכונו 'חלוצים' ,לפי קנה מידה זה או אחר ,היו רק אחת
מהקבוצות ביישוב ,אבל הם הצליחו ,במידה מסוימת ,להנחיל ליישוב את ערכיהם.
מכל מקום ,החברה הפוליטית היהודית בתקופת המנדט הסתמכה על מערכת
מפותחת והדוקה יחסית של נורמות חברתיות כדי להשיג ציות ושיתוף פעולה של
כלל בני החברה ,ולא רק של 'החלוצים'1.
הקמת המדינה טיפחה מגמה גוברת להפחית את משקלן של התביעות
הנורמטיוויות ,לשוב ולאזן לטובת היחיד את היחס בינו לבין החברה ,לצד מגמה
להמשיך בדפוס רב ההשגים של תביעות רבות ואינטנסיוויות של החברה מן היחיד.
וכך ,זמן המעבר בימי הראשית של מדינת ישראל היה ,בין היתר ,זמן של מעבר
נורמטיווי ,ולכן הוא גם היה זמן של אי-בהירות נורמטיווית ומתיחות סביב שאלות
של מידות ציבוריות ,אורח חיים ראוי ודרגת המחויבות הנאותה לענייני הכלל; לא
תמיד היה ברור אילו חובות ואיסורים עודם תקפים במצב של ריבונות מדינית ,אילו
נעשו מיותרים ואילו חובות ואיסורים חדשים התחייבו מן המצב הפוליטי-חוקתי
החדש .אפשר לצפות שזמן של מעבר נורמטיווי כזה יתאפיין בתחושות של אובדן
כיוון ודרך ,ירידה מוסרית ושקיעה ,לצד תחושות של שחרור ממועקה ושמחת פעולה
ללא סייגים מגבילים.
ענייננו כאן במשמעות הפוליטית של הלכי רוח סותרים אילו בחייה הפנימיים של
מפא"י ובמאבק שהם חוללו בשאלת המידה הראויה של פיקוח פנים מפלגתי על
אורחות חייהם של חברי המפלגה ועל אופי הניהול הפוליטי ,החברתי והכלכלי.
1על היחס בין הקולקטיב ליחידים לפי התפיסה של כצנלסון ובן-גוריון ובמידה רבה של מפא"י
כולה ראו :גורני ,אחדות העבודה ,עמ' 181-169ובמיוחד עמ' ;181-179הורוביץ וליסק,
מיישוב למדינה ,עמ' .194-191ראו גם רוטנשטרייך ,המגמות החברתיות.
][97
