Page 111 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 111

‫'התברגנות'‪' ,‬שחיתות' ופיקוח מפלגתי‬

‫לביקורת של מפא"י‪ ,‬אחרי שהוא שהוקם בוועידת המפלגה באוגוסט ‪ 11,1950‬ולא‬
‫ננסה לברר את הביסוס העובדתי של מסקנות המוסד‪ ,‬עד כמה שהן הוסקו ועד כמה‬
‫שיש על כך תיעוד‪ ,‬אלא נשתמש באחדות מן הפרשיות ההן כדי לעמוד על האווירה‬

         ‫במפלגה ועל המסקנות הפוליטיות והיחסים הפוליטיים שטיפחה אווירה זו‪.‬‬
‫שני המונחים‪' ,‬התברגנות' ו'שחיתות'‪ ,‬מציינים הבחנה בין נורמות 'פועליות'‪,‬‬
‫'חלוציות' או 'תנועתיות' מזה‪ ,‬הנורמות שעיקרן היה אורח חיים צנוע‪ ,‬במושגי‬
‫התקופה‪ ,‬ובין נורמות ציבוריות‪-‬אזרחיות כלליות מזה‪ .‬אולי נוח להבחין בין שני סוגי‬
‫הנורמות באמצעות הסנקציות המרביות השונות על הפרתן‪ :‬העובר על הנורמות‬
‫הפועליות‪-‬החלוציות‪-‬התנועתיות היה עלול לעמוד בפני הרחקה משורות המפלגה‪12‬‬
‫והעובר על הנורמות הציבוריות‪-‬אזרחיות היה עלול לעמוד למשפט פלילי )אם כי‬
‫התיעוד משקף נטייה להימנע מחקירה משטרתית(;‪ 13‬פיטורים היו סנקציה אפשרית‬
‫בשני הסוגים של המקרים‪ ,‬כמובן‪ .‬בדיונים שהתנהלו במפא"י‪ ,‬במוסדותיה השונים‬
‫ובעיתונות שלה‪ ,‬לא תמיד הבחינו בין נורמות פועליות‪-‬תנועתיות ובין נורמות‬
‫ציבוריות‪-‬אזרחיות כלליות‪ .‬הייתה נטייה לערבב בין שני הסוגים של הנורמות‪,‬‬
‫בייחוד כאשר העריכו את המשמעות הפוליטית והציבורית של 'ההתברגנות'‬

                  ‫‪ 11‬הוועידה השביעית של מפא"י‪ ,19.8.1950 ,‬ישיבה יא‪ ,‬אמ"ע‪.2-21-1950-30 ,‬‬
‫‪ 12‬ראו החלטת המרכז על כללי הרחקה מן המפלגה ואכיפת משמעת על חברי המפלגה‪ ,‬מרכז‬
‫מפא"י‪ ,17.5.1952 ,‬שם‪ .2-23-1952-59 ,‬המוסד לביקורת דיווח ב‪ 1956-‬על ‪ 28‬מקרים שבהם‬
‫הוא החליט על הרחקה מן המפלגה ועל ‪ 107‬מקרים שבהם המליץ המוסד לסניפי המפלגה‬
‫להרחיק מן המפלגה‪ .‬מפא"י‪ ,‬דוח המוסד לביקורת ‪' ,1956‬הבקרת החברתית'‪ ,‬עמ' ‪ .30‬לפי‬
‫הדיווחים הסטטיסטיים שרוכזו במרכז מפא"י‪ ,‬הוצאו ‪ 11‬חברים מהמפלגה בין מפקד ינואר‬
‫‪ 1951‬למפקד מאי ‪ ,1952‬ו‪ 3-‬חברים הוצאו ממנה בין מפקד מאי ‪ 1952‬למפקד ספטמבר ‪.1953‬‬
‫ראו 'מרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל‪ ,‬מספר החברים ליום ‪ ,'1.5.52‬שם‪ ,‬א‪;2-932-1952-67-‬‬

          ‫'מרכז מפלגת פועלי ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מספר החברים ליום ‪ ,'1.9.53‬שם‪.2-932-1952-67 ,‬‬
‫‪ 13‬לעתים עברות הסתיימו בהעברה מתפקיד לתפקיד ולעתים הן טושטשו ונותרו ללא תגובה‪ .‬מקרה‬
‫אופייני הוא מקרהו של הפקיד מנדלסון‪ .‬הוא הועסק בתור מזכיר מפא"י ברמלה‪ ,‬אחר כך היה‬
‫מזכיר משנה במועצת פועלי ראשון לציון ולבסוף הועסק בחברת השיכון ההסתדרותית 'נווה‬
‫עובד'‪ .‬נחשפה מעילה שלו בזמן עבודתו במועצת הפועלים‪ ,‬והוא פוטר בלי שעניינו הועבר‬
‫למשטרה‪ ,‬התקבל לעבודה ב'נווה עובד' בלי שהיה ידוע דבר המעילה הקודמת‪ ,‬מעל גם שם ואז‬
‫הובאה השאלה לפתחו של המוסד לביקורת‪ .‬אחד מחברי המזכירות שאל בתגובה לסיפור‪' :‬מתי‬
‫יהיה לנו האומץ לכך שגנבים צריכים ללכת למשטרת ישראל?'‪ ,‬להבדיל ממשטרת המנדט‬
‫וללמדך שבמקרים כאלה פיטורין ללא העברה לרשויות החקירה והמשפט היו מנהג נפוץ‪.‬‬
‫מזכירות המוסד לביקורת של מפא"י‪ ,24.3.1953 ,‬אמ"ע‪ ,‬א‪ .2-935-1952-4-‬ראו עוד דברי יוסף‬
‫שפירא במליאת המוסד לביקורת באוקטובר ‪ .1950‬חבר ועדת הביקורת של מועצת פועלי תל‬
‫אביב סיפר לו 'דברים איומים על אדם שהיה פעיל במוסד זה או אחר ונתפס בגנבה והענין‬
‫טושטש והאיש הועבר למוסד אחר'‪] .‬מליאת[ המוסד לביקורת של מפא"י‪ ,24.10.1950 ,‬שם‪,‬‬

                    ‫א‪ .2-935-1950-1-‬ראו עוד מרכז מפא"י‪ ,20.3.1952 ,‬שם‪.2-23-1952-59 ,‬‬

                                     ‫]‪[103‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116