Page 121 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 121
'התברגנות'' ,שחיתות' ופיקוח מפלגתי
המפלגה ולא עמד לרשותו כוח פוליטי בר קיימא .במקרים של מאבק ,כמעט כל
הכוח שלו ושל חבריו היה טמון באיום להתפטר ולחולל בכך שערורייה מזיקה
למפא"י ,אבל בדרך כלל גברה אצלם הנאמנות הארגונית ולפיכך אנשי המוסד
לביקורת היו יכולים לאכוף סמכות בעיקר בתחומים שהקצו להם מנהלי המפלגה,
והם היו מצומצמים מאלו שהקצה להם התקנון הרשמי.
הדברים אמורים במיוחד בתחום הרגיש של בחירות פנימיות ,מינויים ודרכי
ההכרעה בשאלות פוליטיות .זה היה התחום החיוני ביותר מבחינת מנהלי המפלגה
וראשי 'הגוש'; עליו הם קמו או נפלו ,ואין ספק שלא העלו על דעתם להתיר לרייזנר,
ברומברג וחבריהם להצר את צעדיהם בו .לעומת זאת בתחום אורח החיים של חברי
המפלגה הייתה לחברי המוסד לביקורת מידת חופש רבה יותר ,כי בעניינים כאלה הם
היו יכולים להישען על דעת קהל מפלגתית ברורה ותקיפה ,ללא יוצאים מהכלל.
אמנם גם כאן היה למנהלי המפלגה אינטרס לא מבוטל לצמצם את תחום הביקורת –
ראשית כדי שלא תפחת יכולתם ליהנות ממעמדם הפוליטי ,ושנית כדי שלא תוגבל
יכולתם להשתמש בחלוקה של טובות הנאה לשם הבטחת נאמנות פוליטית .מכאן
ניסיונם של ארן ונמיר במועצה ,כמו שנראה ,לצמצם את סמכות המוסד לבקר את
אורחות החיים של נציגי המפלגה .אבל כמובן ,איש לא נימק מפורשות עמדה ברוח
זו .היא לא הייתה לגיטימית ,אך נרמזה בדברי ארן במועצה )ראו להלן( .לכן היה
למוסד לביקורת חופש פעולה מסוים – לא בלתי מוגבל – מכוח התמיכה הציבורית
בפיקוח כזה ובזכות מעמדם העדין של מנהלי המפלגה ,שהרי הם-הם היו
המואשמים ,כמו שנראה ,ב'התברגנות' ובניצול מעמדם לזכייה לא לגיטימית בטובות
הנאה.
כוונותיהם של אנשי המוסד החדש ניכרו בהרצאתו של המזכיר אפרים רייזנר על
ענייני המוסד במועצת המפלגה במרס .1951נראה כי הן סתרו במידה מסוימת את
תכניותיהם של מנהלי המפלגה .רייזנר דחה שם את החתירה לסיפוק 'אינטרס מפלגתי
מצומצם' ,שכן 'המפלגה שלנו אחראית יותר מן האחרות על סדרים מתוקנים במדינה
ובהסתדרות' ו'אחריות זו ] [...היא תכלית קיומה של המפלגה' .לפיכך הוא סבר כי על
המוסד 'לעודד את אומץ הלב לבער ] [...גילויי פרוטקציה ,המלצה ,הנאה ממקורות
ציבוריים וללחום במוסכמות הציניות הקונות לעצמן שביתה בקצות הציבור
שגילויים אלה הם כביכול דרך הארץ ואין לשנותם' .הוא ביטא מודעות לחששות של
הפוליטיזציה שהתחולל בה ,ובבית אלפא היה בין אותם מייסדים שהצטרפו למפא"י ועמדו על
עצמאותם למול ניסיונות הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר להשליט את מרותו על הקיבוץ.
בסופו של הסכסוך עברו רייזנר וחבריו לקבוצת רמת יוחנן ,בעקבות סכסוך אחר שהתגלע
בקבוצה הוותיקה ,אף הוא על רקע ניסיון השתלטות של הקיבוץ-הארצי .ראו :שפירא ,ברל ,ב,
עמ' ;486-482אביזוהר ,בראי סדוק ,עמ' .209-205
][113
