Page 174 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 174

‫פרק ג‬

‫האינדיבידואליסטיות )יחסית לתקופה‪ ,‬כמובן( של 'הצעירים'‪ ,‬לרבות נטייה להבליט‬
‫את אישיותם‪ ,‬סייעו ליריביהם לצייר אותם כשוחרי טובת עצמם בלבד‪ .‬שנית‪ ,‬ייתכן‬
‫שהשפיעה כאן העובדה שהופעת 'הצעירים' בזירה המפלגתית חוללה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬

                                            ‫סכסוך בין דורות שעניינו כוח פוליטי‪.‬‬
‫אולי לראשונה בתולדות החברה הפוליטית שהתגבשה בארץ ישראל אפשר לזהות‬
‫בראשית שנות החמישים סממנים של מאבק על 'שלל פוליטי' מצוי או על 'ירושה‬
‫פוליטית' קיימת‪ .‬בדרך כלל המאבקים בזמנים קודמים נסבו בין טוענים שונים לזכות‬
‫לבנות כוח פוליטי חדש כראות עיניהם ולא בין יורשים שונים של כוח קיים‪ .‬גם‬
‫למאבקים קודמים היה צד דומה של מאבק בין דורות‪ ,‬אך הוא לא היה בולט‪ .‬אמנם‬
‫לסכסוכים בין הנהגת ההסתדרות )העלייה השנייה( להנהגה של גדוד העבודה‬
‫)העלייה השלישית(‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬היה אופי דורי‪-‬חווייתי במידה מסוימת – אופי של‬
‫סכסוך בין יחידות דוריות שהתגבשו מתוך חוויות דוריות ייחודיות להן ופער הגילים‬
‫ביניהן היה כעשר שנים; הניגודים בין הצדדים אמנם הושפעו מן השוני בחוויות‬
‫היסוד של שתי העליות‪ .‬אבל ראשית‪ ,‬הנהגת ההסתדרות והקונסטרוקטיביזם הציוני‪-‬‬
‫סוציאליסטי שלה נהנו מתמיכה רחבה מאוד של אנשי העלייה השלישית‪ ,‬אנשי‬
‫הגדוד ואחרים; שנית‪ ,‬לאנשי 'השומר' הוותיקים מן העלייה השנייה ולאישים אחרים‬
‫מאותה עלייה הייתה נוכחות בהנהגת הגדוד; שלישית‪ ,‬הקמת הקיבוץ‪-‬המאוחד‬
‫הייתה תוצאה של קשר אמיץ בין טבנקין‪ ,‬איש העלייה השנייה‪ ,‬ובין עמיתיו להנהגת‬
‫הקיבוץ‪ ,‬מאנשי העלייה השלישית‪ .‬ההתאגדויות וההתפלגויות חצו אפוא את‬
‫היחידות הדוריות ובסופו של דבר הפן הדורי‪-‬חווייתי אמנם היה קיים‪ ,‬אך לא היה‬

                                                      ‫מרכזי בהנעת התהליכים‪72.‬‬
‫לעומת זאת עתה עמדו זה מול זה עופר 'הצעיר' וארן – אחד מראשיו של דור‬
‫הביניים במפא"י שעלו ארצה בדרך כלל בעלייה הרביעית )זה מועד עלייתו‪,1926 ,‬‬
‫אך הוא ומנהיגים אחרים של קבוצה מפלגתית זו‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬מרדכי נמיר ושרגא‬
‫נצר‪ ,‬היו קשישים במקצת מרוב המשתייכים לקבוצה(‪ .‬מאיר‪ ,‬ארן‪ ,‬נמיר ונצר‬
‫השתייכו מבחינת גילם לקבוצת העלייה השלישית‪ ,‬ילידי השנים האחרונות של‬
‫המאה התשע עשרה‪ .‬אולם למעט מאיר הם עלו כולם בעלייה הרביעית )‪(1927-1924‬‬
‫ורוב האנשים בקבוצה הפוליטית שהם עמדו בראשה היו ילידי העשור הראשון של‬
‫המאה העשרים‪ .‬לבון וארגוב היו מנהיגים צעירים יותר בקבוצה הזאת‪ ,‬ילידי ראשית‬
‫המאה העשרים )‪ 1904‬ו‪ ,(1905-‬כמו רוב 'גייסותיה' של הקבוצה בשורות הרחבות‬
‫של המפלגה‪ ,‬שהיו עולי העליות הרביעית ואף העלייה החמישית‪ ,‬עלייה חשובה‬

                       ‫מאוד מבחינה מספרית )כרבע מחברי מפא"י בשנת ‪73.(1950‬‬

‫‪ 72‬שפירא‪ ,‬ההליכה‪ ,‬עמ' ‪ ;176-162‬מרגלית‪ ,‬גדוד העבודה‪ ,‬עמ' ‪ ,314-296 ,256-251 ,228-219‬וכן‬
                                                                               ‫עמ' ‪.54-26‬‬

‫‪ 73‬ראו דיון בפילוח הגיל של חברי מפא"י בראשית שנות החמישים בעמ' ‪ ,74-73‬לעיל‪ .‬ראו עוד‪:‬‬

                                     ‫]‪[166‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179