Page 184 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 184

‫פרק ג‬

‫העצמאות במפא"י ובין ההיערכויות הפוליטיות במפא"י סביב ‪ ,1958‬לקראת‬
‫התפוצצות 'הפרשה'‪ ,‬ואחריה‪ .‬אז בן‪-‬גוריון אכן תמך בקבוצת 'הצעירים' של דיין‬
‫ופרס‪ ,‬אך זו הייתה קבוצה שונה מאוד בתכניותיה הפוליטיות מזו הנדונה כאן‪ .‬דוגמה‬
‫משמעותית לעירוב רווח של זמנים ופרשות מצויה בעדותו של אהרון רמז כי בן‪-‬‬
‫גוריון תמך כללית ב'צעירים' אך לא נתן ביטוי מעשי לתמיכה‪ ,‬משום שהעדיף‬
‫להתרכז בנושאים אחרים‪ ,‬והבין את חשיבות הנושא רק כאשר התעמת עם מנהלי‬
‫המפלגה בזמן 'הפרשה'‪ .‬רמז לא הבחין בין 'צעירי מפא"י' ובין הצעירים הקרובים‬
‫לבן‪-‬גוריון‪ ,‬אלה שדיין ופרס היו הבולטים שבהם ומלבדם היו בה עוד אישים כמו‬
‫אהוד אבריאל ואהרון רמז עצמו‪ ,‬בהיותו אחד ממפקדי הצבא‪ .‬בהופעה המחודשת‬
‫של 'הצעירים' אחרי 'הפרשה'‪ ,‬והפעם בהנהגת דיין ופרס‪ ,‬מקורבי בן‪-‬גוריון‪ ,‬השתנה‬
‫כליל סדר היום של הקבוצה‪ ,‬שכן דיין ופרס כיוונו אותה יותר למאבקי כוח סביב‬
‫מעמדם בממשל של מפא"י ונטו ימינה מבחינה חברתית‪-‬כלכלית‪ .‬גם זיקותיו‬

                                   ‫הפוליטיות של בן‪-‬גוריון השתנו אז לחלוטין‪93.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬ההערכה בדבר הסתייגות בן‪-‬גוריון מהאופוזיציה שהתפתחה ב‪1951-‬‬
‫נסמכת הן על הגיבוי השקט שנתן בן‪-‬גוריון למהלכיהם של מנהלי המפלגה להשתיק‬
‫את 'צעירי מפא"י' אחרי בחירות ‪ ,1951‬כמו שנראה בהמשך‪ ,‬והן על תמיכתו הזהירה‬
‫אך הברורה בפעולות נגד קבוצה אופוזיציונית בעלת מגמה רעיונית ופוליטית דומה‪,‬‬

                   ‫אך מפותחת יותר – הקבוצה של חוג 'המעורר'‪ ,‬שתידון בהמשך‪.‬‬
‫מחברי הכרוז האמור‪' ,‬צעירים במפלגה' שהקימו 'ועד פעולה בסיכום דיונים‬
‫במועדוני צעירי המפלגה'‪ 94,‬זיהו משבר במפא"י‪' ,‬עקב חוסר התאמה מספקת של‬
‫כלי המחשבה והארגון לצרכים שנתעצמו ושונו'‪ .‬המשבר חמור בעיניהם‪ ,‬מפני‬
‫שמפא"י היא היחידה היכולה לנהל את המדינה‪ .‬הם פירטו את טיבו‪ :‬אי‪-‬הפעלתם של‬
‫מוסדות המפלגה להכרעה בבעיות רעיוניות ואי‪-‬הפעלתם של החברים בסניפים‪.‬‬
‫'המשבר הרעיוני מתבטא בכך שאין מפלגתנו דנה ‪ ‰ÚȯÎÓÂ‬בבעיות חמורות ]‪'[...‬‬
‫כמו משבר החלוציות‪ ,‬המדיניות הכלכלית‪' ,‬בנין המדינה בהתאם לחזוננו החברתי'‪,‬‬
‫חינוך ממלכתי ושינוי שיטת הבחירות לשיטה אזורית; והמשבר הארגוני מתבטא –‬
‫כך מחברי הכרוז – בכך ש'חברי המפלגה בסניפיה משוללים אפשרות ‪˙È˘ÓÓ‬‬
‫להשתתף בהכרעות עקרוניות ]ההדגשות במקור['‪ .‬המחברים דרשו לערוך מחדש את‬

‫‪ 93‬עדות אהרון רמז ליואב גלבר‪ ,4.8.1987 ,‬אב"ג‪ ,‬תיעוד בעל פה‪ .‬על ההבחנה בין 'צעירי מפא"י'‬
‫ל'צעירי בן‪-‬גוריון' ראו עדות אהוביה מלכין‪ ;2000 ,‬בראלי‪ ,‬בן גוריון‪' ,‬צעירים ו"צעירים"'‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .159-156‬מאתנו‪' ,‬צעירי מפא"י'‪ ,‬העיד מלכין‪' ,‬רצה בן‪-‬גוריון שנהיה חלוצים טובים ונעזוב את‬

                                                                 ‫הפוליטיקה של שרגא נצר'‪.‬‬
‫‪ 94‬חברי הוועד היו אברהם עופר‪ ,‬מאיר אביזוהר‪ ,‬דוד קורן‪ ,‬עמוס דגני‪ ,‬משה גלבוע‪ ,‬זלמן חן‪,‬‬
‫יהושע אריאלי‪ ,‬אלקנה גלי‪ ,‬אמנון לין‪ ,‬מאיר זרמי ומאיר בראלי‪ .‬מועדוני צעירי המפלגה‪ ,‬תל‬

                       ‫אביב‪ ,7.1.1951 ,‬החלטות הכינוס בכפר הירוק‪ ,‬אמ"ע‪.2-932-1951-50 ,‬‬

                                     ‫]‪[176‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189