Page 217 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 217

‫המאבק של חוג 'המעורר'‬

‫מפא"י החיפנית הייתה מאורגנת במערכת הייררכית הדוקה למדי שנשענה על‬
‫שליטתם התקיפה של אבא חושי ויוסף אלמוגי באיגוד המקצועי שם‪ .‬דפוסי השליטה‬
‫במערכת המפלגתית החיפנית דמו לדפוסי הפעולה של 'הגוש'‪ ,‬ואולי היו אף נוקשים‬
‫יותר‪ 20,‬אבל לא שררו יחסי כפיפות של מנגנון המפלגה החיפני לנצר ואנשיו ב'גוש'‬
‫או לזלמן ארן‪ ,‬לגולדה מאיר או לשאר המנהיגים שניהלו את המפלגה וגיבו פוליטית‬
‫את קבוצת 'הגוש'‪ .‬שיתוף הפעולה בין חיפה ובין 'הגוש' היה מלווה בחשדנות‬

                                              ‫ובתחושות קיפוח של אנשי חיפה‪21.‬‬
‫מכל מקום‪' ,‬הגוש' רכש שליטה על תל אביב ועל רוב המגזר העירוני של מפא"י‪,‬‬
‫למעט חיפה‪ ,‬אבל בסיס כוחו היה ונשאר סניף תל אביב‪ ,‬עוד מימי ההתארגנות של‬
‫סיעה ג‪ ,‬קודמתו של 'הגוש'‪ ,‬למול סיעה ב התל אביבית‪ .‬סניף תל אביב היה מרכז‬
‫הכוח לשליטה במפא"י כולה‪ ,‬ומכאן הרגישות הרבה שעוררה התארגנותו של חוג‬
‫'המעורר' בתל אביב‪ .‬מרבית אנשי 'הגוש' בתל אביב היו עסקנים עממיים‪ ,‬שונים‬

                         ‫באופיים מאנשי 'המעורר'‪ .‬זה היה צד נוסף בניכור ההדדי‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬אפשר לראות בחוג 'המעורר' השתקפות מאוחרת של המשבר שהתחולל‬
‫במפא"י במחצית הראשונה של שנות הארבעים‪ .‬התארגנות החוג‪ ,‬ועוד בתל אביב‬
‫המועדת לפורענות סיעתית‪ ,‬החייתה את טראומת הפילוג ועוררה תגובת נגד עזה‪.‬‬
‫אבל אפשר לשער כי גם מנקודת ראותם של המתארגנים עצמם‪ ,‬הייתה זיקה בין‬

                      ‫השאלות שהם העלו ובין הוויכוחים שהוליכו לפילוג ההוא‪22.‬‬
‫בניתוח שלו לאותו משבר הראה אביזוהר שמפא"י נסדקה אז בכמה וכמה עניינים‪,‬‬
‫אך לא הכריע מה היה העיקרי שבהם – היחס לברית המועצות‪ ,‬מעמדה הפוליטי של‬
‫מזכירות הקיבוץ המאוחד‪ ,‬המבנה הארגוני של ההתיישבות ושל תנועות הנוער‪,‬‬

‫‪ 20‬ייתכן שנוקשות יחסית זו היא שהובילה חלק זה במנגנון של מפא"י לעימות חזיתי ולא מתפשר‬
‫עם איגוד הימאים בשביתת הימאים שפרצה בנובמבר ‪ .1951‬על השביתה ראו‪ :‬הראל‪ ,‬בין בניין‬

                     ‫להרס‪ ,‬עמ' ‪ ;74-39‬ליסק ואחרים‪ ,‬שביתת הימאים; אשל‪ ,‬שביתת הימאים‪.‬‬
‫‪ 21‬ראו עדותו של נצר המצוטטת בביוגרפיה מאת בן‪-‬עזר‪' :‬חיפה היתה ממשלה בפני עצמה‪ .‬אבל‬
‫היה קשר ביני ובין מנהיג מפא"י בחיפה‪ ,‬אבא חושי ]מזכיר מועצת הפועלים שהיה לראש‬
‫העיריה[‪ ,‬באופן קבוע‪ ,‬לתיאום פעולות גדולות'‪ .‬בן‪-‬עזר‪ ,‬נצר‪ ,‬עמ' ‪ .111‬לא נתקלתי בעדויות על‬
‫אופוזיציות לשלטונו של מנגנון המפלגה בחיפה‪ ,‬אך הנושא בכללותו מורכב ורחב ולכן מצריך‬
‫מחקר נפרד ואי‪-‬אפשר לטפל בו כראוי במסגרת זו‪ .‬יש להניח שהניתוח המוצע כאן להתפתחותה‬
‫של מפא"י בכללותה תקף גם לעיצוב המפלגה בחיפה‪ .‬תל אביב חשובה יותר למבקש לפענח את‬
‫תהליכי עיצובה של המפלגה כולה‪ ,‬שכן לסניף תל אביב ול'גוש' שהתפתח ממנו הייתה השפעה‬
‫בכל רחבי המפלגה‪ ,‬ואילו אנשי חיפה נטו להסתגר בתחומם‪ .‬יחסי הכוחות המפלגתיים ההם היו‬
‫גילוי פוליטי לעובדה שתל אביב הייתה המטרופולין המובהק של הארץ‪ .‬ראו עוד מדינג‪ ,‬מפא"י‪,‬‬

                                                ‫עמ' ‪ ;146-141‬וכן דה‪-‬פריס‪ ,‬חיפה האדומה‪.‬‬
‫‪ 22‬אפשר לראות זיקה כזאת במאמר שפרסם עוד באפריל ‪ 1949‬אחד ממייסדי חוג 'המעורר'‪,‬‬

          ‫א' שכטמן )אהרון שמיר(‪ .‬ראו שכטמן‪ ,‬תנועה‪ .‬ראו עוד קישור כזה נחומי‪ ,‬עת התבונן‪.‬‬

                                     ‫]‪[209‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222