Page 222 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 222

‫פרק ד‬

‫מעין‪-‬קואופטציה מפני שהיה מדובר בחברים ותיקים של מפא"י‪ ,‬נטועים עמוקות‬
                   ‫בעולמה(‪ ,‬אך התעשת לנוכח התנגדות עסקני השטח של 'הגוש'‪.‬‬

‫הלפרן לא התכחש לסכנת הפילוג הכרוכה בהפעלת חוג כמו 'המעורר'‪ .‬הוא אמר‬
‫שהוא וחבריו 'הולכים להקמת החוג כאדם ההולך לניתוח'‪ ,‬אך בלי הניתוח המצב‬
‫יחמיר‪ .‬כדי למנוע התגבשות סיעתית החליטו אנשי החוג שהוא לא יתארגן סביב‬
‫'השקפה מיוחדת'‪ ,‬אבל הוא לא דייק בדבריו‪ ,‬שהרי התביעה למסד במפא"י דפוסי‬
‫שיתוף דמוקרטיים ולבזר את הכוח הפוליטי בין חבריה בהחלט הייתה יכולה‬
‫להיחשב 'השקפה מיוחדת'‪ .‬הלפרן אף הסכים שחברים בחוגים כמו 'המעורר' יכולים‬
‫להפוך אותם 'לקרש קפיצה ליצרי שלטון ודברים אחרים'‪ .‬לפיכך הוא הציע שמפא"י‬
‫תאמץ תקנון מיוחד לחוגים מותרים במסגרתה והתקנון יבטיח מרות של המפלגה על‬
‫החוגים ושמירה של עצמאות המחשבה של חבריהם‪ ,‬שלא ייכבלו להשקפות‬

                                                                 ‫מיוחדות לחוג‪.‬‬

                         ‫השני ּות של בן‪-‬גוריון‬

‫אחריו דיבר בן‪-‬גוריון‪ ,‬באחת ההתבטאויות המתועדות הנדירות שלו בענייני‬
‫המאבקים סביב הדמוקרטיה במפלגה‪ .‬בן‪-‬גוריון היה הרבה יותר ידידותי כלפי אנשי‬
‫'המעורר' מאשר כסה ואחרי כן לבון‪ .‬עם זאת ניכרה בדבריו שניות אופיינית‪ .‬היא‬
‫ביטאה ככל הנראה סתירה עמוקה בין חתירתו להפעיל המוני חברים במשימות‬
‫כלליות ולטפח דינמיות ושחרור מדוֹגמות מצד אחד ובין נטייתו לריכוזיות ולסדר‬
‫שיטתי מצד אחר; בין שאיפתו לחדש את החלוציות‪ ,‬לחלצה מן המשבר שהיא‬
‫נקלעה אליו באותן שנים‪ ,‬ובין רצונו רב השנים‪ ,‬רצון שמעולם לא הוגשם במלואו‪,‬‬
‫להשיג לעצמו ולעמיתיו הקרובים שליטה יעילה ומקיפה‪ ,‬וככל האפשר לא תלויה‬

                                              ‫באינטרסים חלקיים‪ ,‬מנקודת ראותו‪.‬‬
‫'תחת כוונות טובות עושים דברים רעים'‪ ,‬אמר בן‪-‬גוריון‪ ,‬וביקש 'סינתזה בין חוק‬
‫ובין כלים‪ ,‬בין ארגון ובין רעיון‪ ,‬יוזמה חדשה‪ ,‬חוש‪ ,‬תגר על דבר קים'‪ .‬הייתה לו‬
‫אהדה לעצם הנכונות לקרוא תיגר על מקובלות‪ .‬הוא הודה כי 'גם אצלנו יש סימנים‬
‫מדאיגים מאוד של מפלגה גדולה'‪ ,‬אך על הכף השנייה של המאזניים הניח סכנה של‬
‫'הקמת סיעות ]‪ [...‬במסווה של הוקעת חטאים של אחרים'‪ .‬בן‪-‬גוריון לא גילה אהדה‬
‫יתרה לנטיות הטהרניות של אנשי 'המעורר'‪ .‬חוג שיטפח יצירתיות חברתית ויזמה‬
‫היה רצוי בעיניו‪ ,‬אך לא חוג 'לחיפוש חטאים' ולא חוג שנהפך ל'אינסטנציה של‬
‫שלטון'‪ .‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬ממקימי המנגנון ההסתדרותי‪ ,‬המפלגתי‪ ,‬הסוכנותי ועתה אף‬
‫הממשלתי‪ ,‬ידע היטב כי 'במדינה ובהסתדרות מוכרח להיות אפרט ]מנגנון['‪ ,‬אבל‬

                                                             ‫לעומת זאת קבע כי‬

                                     ‫]‪[214‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227