Page 225 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 225
המאבק של חוג 'המעורר'
במדינה ,אך רצונו במפלגה צייתנית שלא תפריע לו בהמשך הקריירה הפוליטית שלו
הוא שקבע כאן כנראה את עמדתו בשאלת המיסוד של המפלגה.
יתר על כן' ,כאשר אני שומע את הדיבורים על דמוקרטיזציה עולה בפני
אסוציאציה דומה של לידתה של סיעה ב במפלגה' ,אמר לבון .על הטענה
האסוציאטיבית הזאת חזרו כאמור שוב ושוב מנהלי המפלגה וראשי 'הגוש' ,והיא
פעלה את פעולתה במפא"י רדופת הטראומה של פילוג .1944-1942ואם תביעת
הדמוקרטיה עוררה בו זלזול או הזכירה לו את סיעה ב ,נראה כי 'המלחמה בשחיתות'
הרגיזה את לבון במיוחד:
הנוסח שבו לוחמים בשחיתות הוא נוסח משחית .אני מוכן לקבל דין המפלגה
על חיי .אינני מוכן לקבל את דינכם ,גם בתור תובעי דין .אינני מוכן לקבל את
המציאות של מאה צדיקים הרוצים לטהר את האוירה הכללית.
שלא בטובתו של לבון התנסחו דבריו כאילו הוא עצמו הנתבע להטיב את דרכיו33.
יש להניח שהלפרן ואנשי החוג הבינו שצפוי להם מאבק עם נמיר ,ארגוב ,ארן
ולבון על עצם קיומו של החוג .הם השתמשו אפוא באחד הכלים החזקים שלהם,
השפעתם הרבה בעיתון ההסתדרות' ,דבר' ,וב 20-בינואר 1952הם הפכו את דבר
קיומו של החוג לנחלת הציבור הרחב בכתבה לא קצרה שפורסמה בהבלטה תחת
הכותרת 'החוג "המעורר" לשם מה?' .חוג 'המעורר' שנוסד בסניף תל אביב של
מפא"י מעורר התעניינות ולכן פנה 'סופרנו' 'אל אחד מפעילי החוג' – כך נכתב שם,
וקרוב לוודאי ש'סופרנו' ו'אחד מפעילי החוג' היו הלפרן ,דן פינס או הלל דנציג,
עיתונאי ב'דבר' שאף הוא היה חבר החוג .אין ספק שהכתבה יכולה להיחשב תיאור
עצמי של החוג:
עם הגידול הרב של מפא"י ועם ריבוי התפקידים והאחריות של המפלגה
לגורל המדינה והתנועה ,הוברר לכמה חברים הצורך בקיום חוגים הן
לבירורים רעיוניים והן למילוי תפקידים מעשיים במסגרת המפלגה .החוג
'המעורר' במפלגת פועלי א"י שואף למעשה למזג את שני הדברים :הוא
מבקש להיות חוג לבירורים רעיוניים בתחומי המפלגה וכן חוג להפעלת
חברים למילוי משימות מעשיות מטעם המפלגה.
בהמשך הדברים נותח מצבה הפנימי של מפא"י בתיאור צמחוני למדי לעומת
ביקורתם החריפה של אנשי החוג:
התמסרות מספר גדול של פעילי מפא"י לעבודות המדינה ,הנהלת הסוכנות
וההסתדרות השפיעה על החיים הפנימיים של המפלגה ,שגדלה בכמות ושאין
33מזכירות מפא"י ,4.1.1952 ,אמ"ע.2-24-1952-30 ,
][217
