Page 221 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 221

‫המאבק של חוג 'המעורר'‬

‫בעניני המדינה והתנועה'‪ ,‬המרכז העצום בן ‪ 130‬חברים אינו יכול לפעול ולהתכנס‬
‫תכופות‪ ,‬כנדרש לפי החלטת המועצה‪ ,‬וכך 'הועמדה השאלה של חיים דמוקרטיים‬

        ‫תקינים במפלגה'‪ ,‬לדברי הלפרן‪ ,‬והוא קישר אותה להתפתחותה של המדינה‪:‬‬

‫המצב הקיים במפלגה מהווה גורם ניכר למצב הקשה במדינה‪ .‬העובדה‬
‫שבמפלגה אינם שומרים על תקנות המפלגה מעידה על דברים אחרים‪.‬‬
‫הסמכויות אינן סמכויות‪ ,‬ועדות לוקחות לעצמן סמכויות שלא הוענקו להן וכן‬
‫חברים בודדים‪ [...] .‬זה הפך לסגנון שמותר להפר חוקים ותקנות‪ .‬זה מתחיל‬

                                       ‫מעניני ציבור ועובר לענינים פרטיים‪.‬‬

‫על פי המשך דבריו‪ ,‬יש להניח שהוועדה המדינית הייתה הכתובת העיקרית לקובלנה‬
‫בדבר הוועדות שנטלו לעצמן סמכויות לא להן )כך גם בן‪-‬גוריון פירש את דבריו(‪.‬‬
‫בפרק א עמדנו על חשיבותה של ועדה זו במערך ההייררכי החדש שנוצר אז במפא"י‪.‬‬
‫הלפרן ייחס את מצב העניינים שהתפתח במפא"י ל'הסכם לא כתוב בין הנהגת‬
‫המפלגה וחבריה האומר "אתם ]מנהלי המפלגה[ תכריעו ואתם גם תקיימו" ' ומכאן‬
‫נבעה לדעתו אדישות החברים‪ .‬חוג 'המעורר' ביקש לדבריו להוציא את חברי מפא"י‬
‫מאדישותם באמצעות הפקדת כוח פוליטי בידיהם‪ .‬הוא הציע לכנס את מרכז מפא"י‬

                                           ‫ואת מועצתה לדיון על המצב במפלגה‪:‬‬

‫נבוא למפלגה ונגיד לה שיש קשיים‪ .‬נחליט על תקנון ומבנה ונשמור עליהם‪30.‬‬
‫אני יודע שבעית הדמוקרטיה היא בעית האנשים ]הנוטים לסבילות[‪ .‬לכן‬
‫החליט החוג לחייב את חבריו להיענות לדרישת המפלגה‪ ,‬אם יידרשו‬

                                                                ‫לפעילות‪.‬‬

‫אבל פתרונו של הלפרן לבעיית סבילותם של חברי המפלגה‪ ,‬סבילות שעלולה לסכל‬
‫את הדמוקרטיזציה במפא"י‪ ,‬הוא‪-‬הוא היה הבעיה מבחינתם של כסה‪ ,‬ארגוב‪ ,‬לבון‬
‫ושאר מנהלי המפלגה; שכן לא זו בלבד שהם לא היו מעוניינים בדמוקרטיזציה‪ ,‬ולכן‬
‫סבילות החברים דווקא סייעה למגמותיהם הפוליטיות ולא הפריעה להם‬
‫כהצהרותיהם‪ ,‬אלא שהדבר האחרון שהם היו מעוניינים בו הוא שורה של חברי‬
‫מפלגה דעתנים ועצמאים שיפעילו את סניף תל אביב – 'בירת מפא"י'‪ ,‬כאמור – בלי‬
‫שמנהלי המפלגה יוכלו לשלוט על פעולותיהם‪ .‬מניעת התפתחות כזאת הייתה‬
‫האינטרס האובייקטיבי של מנהלי המפלגה‪ .‬כמו שנראה‪ ,‬ארגוב ניסה למסמס את‬
‫הקבוצה האופוזיציונית באמצעות שילובה בפעילות הסניף במעין‪-‬קואופטציה )רק‬

‫‪ 30‬מועצת מפא"י אימצה במרס ‪ 1951‬תקנון ארגוני חדש ומבנה ארגוני מחוזי‪ ,‬ודברי הלפרן נסבים‬
‫כנראה על אי‪-‬הגשמתו של התקנון הדמוקרטי לעילא שאימצה המפלגה וכן על אי‪-‬הגשמת‬

                                                   ‫הרפורמה הארגונית בזמן אמירת הדברים‪.‬‬

                                     ‫]‪[213‬‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226