Page 253 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 253
המאבק של חוג 'המעורר'
לחץ לשם הגנה על האינטרסים שלהם ולצרף את האינטרסים שלהם ,כמו שנציגיהם
במפא"י היו רואים אותם ,לקשת האינטרסים שהשפיעו על פעולותיה של מפלגת
השלטון .יתר על כן ,שיתוף ישיר של נציגי העולים חברי המפלגה בתהליכי אגרגציה
וארטיקולציה של אינטרסים חברתיים-כלכליים המתנהלים במפלגת השלטון היה
יכול להוליך את קבוצות הפוליטיקאים-העולים במפא"י לראייה ממלכתית או
מערכתית כוללת יותר ,לא משוקעת כולה באינטרסים מגזריים בלבד .גם הוותיקים
לקבוצותיהם היו אמונים על אינטרסים מגזריים וגם הם נעו על ציר מתוח ביניהם ובין
אינטרסים ממלכתיים .אופי המשא ומתן והשיח ושיג הכרוכים בתהליכים אלו של
ריכוז וגיבוש של אינטרסים חברתיים וגישור ופישור ביניהם יכול להוליך לתפיסה
ממלכתית; שהרי סיפוק אינטרסים מגזריים ,מעצם חלקיותם ,מחייב התחשבות
באינטרסים הכלליים של המערכת הרחבה שמגזר חברתי זה או אחר מתקיים בתוכה
ותלוי בה; או לענייננו :סיפוק אינטרסים מגזריים מחייב סיפוק אינטרסים ממלכתיים
כלליים ותהליך התאמה כזה בין אינטרסים כלליים לפרטיים יכול להתנהל ביעילות
במפלגה שהיא ,בתוכה ,קואליציה חברתית-כלכלית רחבה בעלת חוט שדרה רעיוני
מלכד ודפוסי הכרעה משתפים ודמוקרטיים.
הוויכוח בין מעצבי מפא"י בתור הייררכיית עסקנים מצד אחד ובין מבקריהם
שתבעו למסד דמוקרטיה משתפת במפלגה מצד אחר היה ויכוח בין שתי קבוצות
רחבות של הוותיקים ובני הארץ במפלגה .הוויכוח ביטא ניגודי אינטרסים ומחלוקות
עקרוניות בין הצדדים ,אך היו לו השלכות חשובות ביותר על היחסים בין 'הוותיקים'
ככלל ובין 'העולים' ככלל במפלגה ובחברה הפוליטית הישראלית דאז .דרכם
הפוליטית של מעצבי מפא"י הייתה פטרנליסטית ביסודה .הם אמנם שילבו
בהייררכיית העסקנים שהתפתחה עסקני עולים רבים ,לרבות עולים מזרחים ,אך לא
הפקידו בידיהם כוח פוליטי מרכזי בעל משמעות; כוח כזה נותר ,מטבעו ההייררכי
של המיסוד הפוליטי שאומץ במפא"י ,בידיים מעטות של אנשי קבוצה מסוימת ולא
גדולה של הוותיקים במפלגה .האופוזיציה הפנימית המגוונת לדרך הזאת,
האופוזיציה של אנשי 'המעורר' ו'הצעירים' ,אך לא רק שלהם ,הציעה מיסוד פוליטי
שהיה משתף את נציגי העולים בעמדות של כוח פוליטי ממשי במרכזי ההכרעה כבר
בתחילת העצמאות ,כאשר ההכרעות הפוליטיות היו בעלות אופי מעצב ומכונן.
נמשיך ונדון בנושא גם בפרקים הבאים ,אבל כאן כבר אפשר לקבוע שהוויכוח על
המיסוד הפוליטי במפא"י ,שאחד ממוקדיו היה גורלו של חוג 'המעורר' ,היה גם
ויכוח על הדרך הנכונה לשלב את העולים החדשים בפוליטיקה של החברה החדשה.
בסיום דברי ארגוב הציע ישראל מרום )מראשי צ"ס בראשית שנות העשרים במזרח
אירופה( להימנע מהכרעה שיהיו בה מנצחים ומובסים ולהורות לחברי המזכירות
לדון 'עם חברים אחרים ,כחברים' ,כלומר לא כאנשי 'המעורר' ,על פירוט הצעותיה
של המזכירות בדבר תקנון לחוגים; כלומר הוא הציע שבסיס הדיון יהיה התקנון
][245
