Page 250 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 250
פרק ד
על המיתר הזה' ,האינטליגנטיות' של אנשי 'המעורר' 68,פרט יוסף אלמוגי בדברים
בוטים וחשופים לקראת סוף הישיבה .הוא הנגיד בין מנהלים ועיתונאים ובין 'אלף
פועלים היוצאים לעבודה יום-יום ] ...אלה אשר[ על גבם מחליטים על תוספת יוקר
לקופ"ח ]מאיר היה מנהלה[ והם אינם יכולים להגיע לרופא' .וכך ,בתפרים גסים ,הוא
יצר מראית עין רטורית של זהות בין הפועלים קשי היום ובין העסקנים השולטים
במפלגה .דברי אלמוגי גם ביטאו התיישרות של המנגנון החיפני עם עמדתם של
מנהלי המפלגה וראשי 'הגוש' .חריפותם נבעה ,ככל הנראה ,מתחושתו המוצדקת של
אלמוגי כי גם שיטות הפעולה הפוליטיות שלו עצמו עומדות למבחן במאבק הכוח
הזה ,והצלחת מבקרי המיסוד ההייררכי תהיה גם כישלונו ולא רק כישלון 'הגוש'.
חבר הכנסת יעקב אורי איש נהלל ניסה אף הוא כבראלי לנתק את הקשר התודעתי
שהצליחו מנהלי המפלגה לקבע בין חוג 'המעורר' ובין סיעה ב' .נכווינו פעם
ברותחין ואנחנו נושפים על צוננים' ,אמר אורי ודחה את ההפחדה מפני התפוררות
המפלגה .חבר הכנסת ברוך אזניה )אייזנשטדט( מגבעת חיים תקף כזכור בחריפות את
'צעירי מפא"י' בוועידת אוגוסט ,1950כמו עליזה שידלובסקי מקבוצת כינרת ,ועתה
הצטרף לשידלובסקי גם בהגנה על חוג 'המעורר' .אפשר לראות בשינוי העמדות הזה
של אנשי התנועה הקיבוצית כמו אזניה ושידלובסקי גילוי של התפכחות מסוימת
והתגבשות ביקורת כלפי מנהלי המפלגה והמנגנון שלה 69.בעיני אזניה החוג לא היה
תופעה מרכזית ,אבל הוא סבר שחיוני לטפח במפלגה חוגים שיאזנו את ההשפעה של
'קבוצות הלחץ המסורתיות שלנו [...] :מושבים ,קבוצים ,סולל-בונה ,קואופרטיבים
וקבוצות מסביב לש'ייכים בפרובינציה קטנה' .אזניה הודה שהוא עצמו נעשה חבר
כנסת גם הודות לקבוצת הלחץ של הקיבוצים .לעומת זאת הוא לא מצא שום סימן
של סיעה בחוג 'המעורר' ,שהרי החוג לא הופיע ברשימה משלו בבחירות פנימיות.
ככל הנראה חלה במחשבתו של אזניה התפתחות בשנתיים שחלפו מאז ועידת
המפלגה .הוא הבין שהטפה לחלוציות לא תועיל למול המשבר שתקף את תנועתו
והצטרף עתה למבקרי המיסוד ההייררכי.
זלמן ארן ,מזכיר המפלגה הקודם ואחד מראשי הקבוצה של מנהלי המפלגה ,תקף
68ראו גם דבריה של בבה אידלסון באותה רוח ,אך מנקודת מוצא אחרת ,בישיבת המרכז הבאה.
היא הגדירה עצמה 'בן אדם השייך לאינטליגנציה העובדת' ,ובכל זאת 'אותי דוחה דוקא
התבדלות של אנשים אינטליגנטים .לא היתה לי אף פעם שפה קרובה יותר עם אדם שקבל בדיוק
אותה השכלה כמוני מאשר עם אנשים אחרים .אף פעם לא היתה לי נטיה להתיחד דוקא עם אנשי
עט ,דוקא עם אלה שהגיעו להתפתחות רוחנית גבוהה יותר מהממוצע' .וכך גם מפא"י הייתה
שונה לדעתה ממפלגת השומר הצעיר 'בכך שלא בחרנו תמיד את "המיוחסים" ,את
האינטליגנציה .המפלגה שלנו הלכה תמיד אל ההמונים' .מרכז מפא"י ,10.7.1952 ,אמ"ע,
.2-23-1952-59
69ראו למשל ,מאוחר יותר ,דברי אזניה על הצורך החיוני בדמוקרטיזציה של מפא"י ב'ימי העיון
של אחוד הקיבוצים והקבוצות' 31-25 ,בינואר ,1953את"ח ,א"א ,מיכל ,187תיק .9
][242
