Page 264 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 264

‫פרק ה‬

‫במפלגה‪ ,‬ובייחוד נמיר‪ ,‬ארן ולבון‪ ,‬סיכלו את המהלך – וללא הפרעה מצד בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫אי‪-‬אפשר לדעת מה היה קורה אילו צלח המהלך הפוליטי ההוא‪ .‬אבל אפשר לראות‬
‫כאן בבירור את תפקידו החיוני של בן‪-‬גוריון בעיצוב ההייררכי של הפוליטיקה‬
‫הישראלית בראשית העצמאות – בייצוב המיסוד ההייררכי של מפא"י‪ ,‬ובאמצעותו‬
‫ייצוב המיסוד ההייררכי של המערכת הפוליטית‪-‬חברתית‪-‬כלכלית שמפא"י ניהלה‬
‫בהסתדרות ובמוסדות השלטון של המדינה‪ .‬ללא תמיכת בן‪-‬גוריון היו הפרעות‬
‫וקשיים רבים יותר בתהליך מיסודה ההייררכי של מפא"י וההתנגדות למיסוד הזה‬
‫הייתה יעילה ומשפיעה הרבה יותר‪ .‬בן‪-‬גוריון לא היה גורם ניטרלי – תמיכתו‬
‫השקטה בתהליך גלגולה של מפא"י לארגון שהוא בעיקרו הייררכיה של עסקנים‬
‫הייתה גורם חשוב בהצלחת התהליך‪ ,‬וההצלחה הזאת הייתה חוליה חשובה בעיצוב‬

                               ‫הייררכי כללי של הפוליטיקה הישראלית בראשיתה‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬חודשים אחדים אחרי החלטת המרכז‪ ,‬נאחזו אנשי 'המעורר' בכך‬
‫שהמזכירות לא הביאה לאישור המרכז את החלטתה לפרק את החוג והחליטה‬
‫להסתפק באישור התנאים המגבילים לקיומם של חוגים במפלגה‪ .‬גם כאן אפשר‬
‫לראות את חשיבותה של מראית העין במאבקים פוליטיים כאלה‪ .‬כאמור בפרק‬
‫הקודם‪ ,‬היראות הדברים היא שהניעה את ארן וארגוב להתנגד להמשך המשא ומתן‬
‫עם אנשי 'המעורר' מפני שהוא שהיה מסכל את ניסיונם לשלול לגיטימיות מן החוג‬
‫ומטשטש את ניסיונם לצייר לאנשי החוג דמות של פלגנים ו'מחפשי צרות' שייטב‬
‫לנאמני המפלגה להתרחק מהם‪ .‬לעומת זאת אנשי 'המעורר' ניסו לטפח מראית עין‬

                                ‫אחרת וליצור את הרושם שהמרכז לא הכריע נגדם‪.‬‬
‫ביטוי מובהק למגמה זו אפשר לראות במאמר 'כיצד נפתח חיי מפלגה ערים?'‬
‫שפרסם אחד מראשי החוג‪ ,‬נחום זיו‪-‬אב‪ ,‬בשבועון מפא"י 'הפועל הצעיר'‪ .‬בסוף‬
‫אוגוסט ‪ ,1952‬כשישה שבועות אחרי שהמרכז החליט להתיר למזכירות להצר את‬
‫צעדיהם של אנשי החוג‪ ,‬כתב זיו‪-‬אב כי 'החלטת המרכז פותחת פתח רחב לקיום‬
‫חיים אידיאיים בתוך רחבי המפלגה‪ ,‬שכן היא אומרת‪ ,‬שחוגים יכולים להתקיים‬
‫לצורך בירורים אידיאיים ולהקמת מפעל תנועתי'‪ .‬הוא ראה בהחלטה 'היענות בזמן‬
‫הנכון למצב התסיסה האידיאית הקיימת ברחבי המפלגה וגם אישור הבירורים‬
‫בחוגים קבועים‪ ,‬ולא רק באספות "רשמיות"'‪ .‬וכך אימץ זיו‪-‬אב את החלטת המרכז‬
‫והפך אותה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מהחלטה להצר את צעדיו של חוג 'המעורר' להחלטה 'ראויה‬
‫לציון ולפרסום מיוחדים בעתונות המפלגה' כדי להפריך 'הנחה מוטעית כי ה"חוגים"‬

                                                  ‫בכלל פסולים בעיני המפלגה'‪1.‬‬
‫בתום הקיץ של ‪ 1952‬התחדש המאבק הסמוי והגלוי בין אנשי 'המעורר' ובין אנשי‬
‫הקבוצה השלטת במפלגה‪ .‬ביטוי גלוי לאותו מאבק אפשר לראות במאמר פולמוס‬

               ‫‪ 1‬נחום זיו‪-‬אב‪' ,‬כיצד נפתח חיי מפלגה ערים'‪ ,‬הפועל הצעיר‪ ,26.8.1952 ,‬עמ' ‪.14‬‬

                                     ‫]‪[256‬‬
   259   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269