Page 378 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 378

‫פרק ז‬

‫הפשוט '‪ .‰‚ÏÙÓ‰ ÈÈÁ Ïη ‰¯ÂÓ‚ ‰ÎÙ‰Ó :‰˘Â¯ÈÙ‬פירושה‪ :‬העברת קו על כל‬
‫אורח החיים במפלגה ]ההדגשה במקור['‪ .‬יהיה על המרכז להבהיר לחברים בכתב‬
‫ובעל פה את כל השאלות בעלות המשמעות הארצית‪ ,‬אספת החברים תלבן אותן‪,‬‬
‫ומשתתפיהן יצביעו‪' .‬תוצאות ההצבעה יישלחו למרכז וההכרעה הארצית שתיפול‬

              ‫תחייב את המפלגה'‪ .‬שאלות מקומיות יימסרו להכרעת הסניף במקום‪.‬‬
‫הצעת ארי‪-‬עם הייתה קרובה מאוד למשאל והייתה אחת ההצעות הארגוניות‬
‫הקיצוניות ביותר מאלה שהעלו תובעי המיסוד הדמוקרטי במפא"י‪ .‬ההתמקדות‬
‫באספת החברים הייתה אמורה להפחית את החשיבות של מועצת הסניף‪ ,‬של‬
‫המועצה הארצית ושל הוועידה הכללית במפא"י‪ ,‬גופים רחבים שהיו תחליף לאספות‬
‫כלליות‪ .‬המבנה המפלגתי הפנימי שהציע ארי‪-‬עם היה הקרוב ביותר לדמוקרטיה‬

                              ‫ישירה מכל המבנים הפוליטיים שהוצעו אז במפא"י‪.‬‬
‫מצד אחד הצעת ארי‪-‬עם משקפת את הלוך הרוח האוטופי שאפיין את מציעי‬
‫הדמוקרטיזציה במפא"י‪ ,‬ודווקא בקרב אנשי מעשה שאינם נוטים לחלומות‬
‫באספמיה‪ .‬מצד אחר הצעת ארי‪-‬עם הייתה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל – בדרך‬
‫כלל הועלתה התביעה להעניק סמכות ממשית למוסדות מפלגה ייצוגיים ונבחרים‪,‬‬
‫ואילו ארי‪-‬עם לא תלה את תקוותו בוועידות גרדא‪ ,‬שכן הן 'דומות יותר לכינוסים‬
‫ארציים מפוארים מאשר לועידות'‪ .‬למעט ועידת כפר ויתקין )‪ ,(1942‬אותה התכנסות‬
‫שהכריעה בשאלת סיעה ב‪ ,‬הוועידות לא הוכנו כהלכה‪ ,‬לדעת המחבר‪ ,‬סדר יומן לא‬
‫תמיד נמסר בעוד מועד לסניפים לשם דיון וכך החברים לא היו יכולים לקבל החלטות‬
‫שיחייבו את נציגיהם‪ .‬את הוועידה הקרובה יש לערוך במתכונת דמוקרטית אמתית‪,‬‬
‫לדעתו – המרכז יודיע במועד לסניפים על סדר היום‪ ,‬החברים יתכנסו בסניפים‬
‫ויחליטו החלטות שיחייבו את נציגיהם‪ ,‬תהיה זכות לסניפים להציע שינויים בסדר‬
‫היום וכך 'עתידה המפלגה לקבל דמות דמוקרטית אמיתית'‪ 68.‬הוא הציע אפוא‬
‫להפוך את הוועידות להתכנסויות שיסכמו את החלטות הסניפים‪ ,‬ובכך שללה הצעתו‬
‫מן הוועידות יסוד של רב‪-‬שיח‪ ,‬של דיון מפרה‪ ,‬שכן קשירת הנציגים להוראות‬

                         ‫הסניפים הייתה מונעת שכנוע והשפעה הדדית בין נציגים‪.‬‬
‫במאמר שפרסם ארי‪-‬עם כעבור חודשים אחדים‪ ,‬בפברואר ‪') 1950‬מבחנה של‬
‫מפלגה'(‪ ,‬הוא דן בשאלת המבנה הפנימי של המפלגה אחרי גידולה המספרי‬
‫הפנומנלי‪ .‬במפלגה המונית יש כאמור פוטנציאל להתפתחות מבנה הייררכי‪ ,‬אבל‬
‫יש פוטנציאל כזה גם במפלגה קטנה ומסוגרת‪ .‬לדעתו מפלגות סוציאליסטיות‪,‬‬
‫שלא כמו מפלגות קומוניסטיות‪ ,‬מעוניינות במספר חברים גדול והן ממושמעות‬
‫פחות‪ :‬הקומוניסט רואה בהמונים 'בשר בוחרים'‪ ,‬ואילו הסוציאליסט רואה בהם‬
‫אחים להבעת דעות ולהכרעה‪ .‬הוא הביע תקווה אפוא שמשמעות הרחבתה של‬

       ‫‪ 68‬ארי‪-‬עם‪ ,‬החבר הפשוט‪ ,‬עמ' ‪.8-7‬‬

‫]‪[370‬‬
   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382   383