Page 377 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫הדיון על העיצוב של מפלגת השלטון‬

‫שהתחולל בה כאמור פילוג טראומטי שנים אחדות לפני כן‪ ,‬וקבע כי יש חברים‬
‫שאינם חשים צער על אדישות החברים‪ ,‬שכן תמורתה הושגה אחדות וכך ההנהגה‬
‫יכולה לפעול בשקט‪ ,‬אבל 'מפלגה כמפלגתנו‪ ,‬המעמידה את ציבור הפועלים פעם‬
‫בפעם במבחנים גדולים‪ ,‬חייבת לדאוג שהעירות של חבריה תדביק את קצב וגודל‬

‫המבחנים‪ ,‬את הנכונות לקורבנות הנדרשת מן החבר'‪66.‬‬
‫המבקרים השונים של המנגנון המפלגתי לא היו עשויים מעור אחד ולא תמיד‬
‫תיאמו את עמדותיהם‪ .‬לעתים שותפים לביקורת אף גילו עוינות אלה לאלה‪ .‬אפשר‬
‫לראות זאת בזאב ארי‪-‬עם‪ ,‬שביקר בתקיפות הן את המנגנון המפלגתי והן את‬
‫'הצעירים'‪ ,‬פוליטיקאים שהציבו למול אותו מנגנון את אחד משני האתגרים‬
‫הפנימיים העיקריים בזמן הנדון כאן‪ .‬נקודת המוצא של ארי‪-‬עם‪ ,‬כמו של כותבים‬
‫אחרים‪ ,‬היא תחושת החידלון בהסתדרות ובמפלגה עקב יציאת הפעילים למנהל‬
‫הממשלתי‪ ,‬אם כי 'אפשר לציין בשמחה כי פה ושם‪ ,‬הן בועד הפועל והן במוסדות‬
‫מקומיים‪ [...] ,‬מתבלט איש מרכזי‪ ,‬השואף לעצמאות במחשבה ובמעשה‪‰ÒÓ‰ ,‬‬
‫‪] Ô¢‡¯ ¯Â„Ï "„·ڢ‰" ÔÓ ¯¯Á˙˘‰Ï‬ההדגשה שלי‪ ,‬א"ב['‪ .‬את בית המפלגה‬
‫המתרוקן תיאר המחבר במאי ‪ 1949‬כמשפחה מורחבת שבניה מתרחקים‪ ,‬בצוק‬
‫העתים )בחירות( מתכנסים‪ ,‬ומן המרחקים נוטים לריב‪ .‬לדעתו נחוץ 'להחזיר לבית‬
‫המפלגה את עטרת כבודו‪ ,‬כבוד בית אב'‪ ,‬כלומר להופכו 'מרכז העצבים של מדינת‬
‫ישראל' באמצעות דמוקרטיה מוסדית פנימית איתנה ובעלת סמכות מחייבת כלפי‬

‫אנשי המפלגה בממשלה ובשאר המוסדות הביצועיים )'שליחי המפלגה'(‪67.‬‬
‫כאן הסתמן קו שחזר לאורך הדיון – ראשית‪ ,‬חיבור מובלע או מפורש בין‬
‫חולשותיה הארגוניות של המפלגה ובין המיסוד ההייררכי שלה; שנית‪ ,‬חיבור בין‬
‫תביעת הדמוקרטיזציה הפנימית במפא"י ובין פיקוח מפלגתי על נציגיה בממשלה‬
‫)כאן מכונים שרי מפא"י ברמז – ה'שליחים'( ובמוסדות ביצועיים אחרים‪ ,‬כמו‬
‫ההסתדרות והסוכנות‪ ,‬והכפפתם למוסדות המפלגה‪ .‬לא היה כל טעם להפקיד סמכות‬
‫פיקוח בידי מוסדות מפלגתיים כשהם מסורים לחלוטין לשליטת מנהיגי המפלגה‬
‫ומנהליה‪ ,‬קל וחומר כשהבכירים בקבוצת מנהלי המפלגה היו שרים בכירים כמו‬
‫אשכול‪ ,‬מאיר ולבון‪ .‬תביעת הדמוקרטיזציה השתלבה אפוא עם המגמות של אלה‬
‫שחתרו לחזק את מוסדות מפא"י בזירה הפוליטית החדשה שנוצרה ממאי ‪,1948‬‬
‫וסתרה לחלוטין את מגמת בן‪-‬גוריון לבסס את עצמאות הממשלה בניהול המדינה על‬

‫פי שיקול דעתה‪.‬‬
‫ברשימה נוספת שפרסם ארי‪-‬עם באוקטובר ‪ 1949‬הוא תבע דמוקרטיה מפלגתית‬
‫רדיקלית ובמרכזה אספת החברים בסניף‪ .‬הוא היה ער לחידוש שבהצעה‪ ,‬שהרי היא‬
‫לא חזרה כלל לאיזה 'תור זהב' מימי העלייה השנייה‪ ,‬וכתב שהקניית משקל לחבר‬

‫‪ 66‬אוטיקר‪ ,‬פגימות‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫‪ 67‬ארי‪-‬עם‪ ,‬הממשלה‪ ,‬עמ' ‪.14‬‬

‫]‪[369‬‬