Page 440 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 440
פרק ח
נימוס :אין כאן 'בקורת על אישיות ביוגראפית' ,כתב ,אלא 'קביעת העובדה הלא-
אישית על התקופה שהאיש עמד בראשה'.
רוטנשטרייך אף ניסה להסביר שם איך קרה שחזונו של בן-גוריון לא התגבש לכדי
עקרונות יישומיים :ראשית ,בעלי חזון ואישים כריזמטיים נוטים להתקשות בתרגום
חזונם לשפת מעשה; שנית ,אחרי הנהגת עם במלחמה משתררת באופן טבעי הרגשת
'"אנטי-קליימקס"' של יום קטנות ,והיא מוליכה לעתים גם לנטייה לא לתת ל'קטנות'
את המגיע להן ולדבוק ב'קצב של קאטאסטרופות' שהתאים למלחמה במקום 'קצב
אורגאני' כיאה לעתות שלום .לפי רוטנשטרייך בן-גוריון מלכתחילה ערוך יותר
לפריצות דרך מאשר לפילוס נתיב סבלני ,ובאותו זמן אף התקשה להסתגל למעבר
ממלחמה לשלום .הוא קיווה שחילופי האוחזים בשלטון יסמנו שינוי מבני ,מדיני
וחינוכי – שתוסר ההילה מהשלטון ותקודם התודעה ששלטון הוא תפקיד פרוזאי.
לצד זה הביע רוטנשטרייך דאגה שמא למול המבחנים הצפויים ,הציבור לא ְיַיחס את
קשיי ההתמודדות שלו לחולשותיו ולאי-כשירותו שלו עצמו ,אלא יַיחס את הקשיים
להיעדרו של בן-גוריון מן ההנהגה ,ובכך הייתה טמונה לדעת רוטנשטרייך סכנה של
שיתוק היכולת של הציבור למצוא בתוך עצמו עצמה לתיקון פנימי .התרפקות כזאת
אינה אלא גילוי של פחד וחולשה והשתקעות בה אף תגביר אותם ,לדעת
רוטנשטרייך18.
מכל מקום ,אפשר לראות שאמנם הביקורת של רוטנשטרייך הייתה נוקבת ,ובמידה
מסוימת לא ידידותית ,אך בכל זאת עיקרה נסב על סגנון ההנהגה של בן-גוריון ולא
על עקרונותיה .בחינה של התבטאויות בן-גוריון באותה תקופה על הסתגלותה של
תנועת העבודה הציונית למסגרת החדשה של המדינה תראה בבירור את השיתוף
העקרוני בין תפיסתו לתפיסת רוטנשטרייך.
ההתבטאות המוקדמת של בן-גוריון התפרסמה באפריל 1949במאמר 'משא
המדינה ונושאיו' ,המבוסס על דברים שנשא במוצאי המלחמה במועצת מפא"י ב12-
בינואר .1949הוא פנה שם לכלל החברה ובייחוד לאנשי הקיבוצים והמושבים
בקריאה – אחת מן הקריאות שהשמיע אז – להתגייס לקליטת העלייה הגדולה
שהממשלה בראשותו החלה להביא ארצה .תקוותו שאנשי הקיבוצים והמושבים ייענו
ויתגייסו לקריאתו שהייתה לימים לאכזבה ,והוא הביע אותהּ בנאום 'בוש ונכלם'
המפורסם שלו בכנסת ,אותו נאום שרוטנשטרייך הזכיר לגנותו במאמר שצוטט
למעלה; פה עדיין ניכרת התקווה ,אם כי הוא בהחלט היה מודע לקושי שקופל
בתביעתו:
חברינו בהתישבות העובדת חייבים בשינוי-ערכים קטן :עד כאן היו כל
העולים רק בבחינת רזרבה לדגניה ומשמר העמק ועין-חרוד ונהלל ,ובימים
18רוטנשטרייך ,חילופי משמרות ,עמ' .217-215
][432
