Page 439 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 439

‫בין חלוציות לפוליטיקה‬

‫חריפה במשמעותה – שכתב רוטנשטרייך במאמר שפורסם עם התפטרות בן‪-‬גוריון‬
‫בדצמבר ‪ .1953‬הוא בחן שם את כהונתו של בן‪-‬גוריון בראשות הממשלה בשנים‬
‫‪ .1953-1948‬דווקא דברי הביקורת מלמדים על הקרבה‪ ,‬מפני שרוטנשטרייך מתח על‬

                   ‫בן‪-‬גוריון 'ביקורת פנימית' ביותר‪ ,‬מתוך הנחות מוצא משותפות‪.‬‬
‫רוטנשטרייך פתח כמתבקש בדברי שבח‪ ,‬שהרי זה היה מאמר פרידה ממנהיגותו‬
‫של בן‪-‬גוריון‪ .‬סמכותו של בן‪-‬גוריון לא הייתה תלויה רק בתפקידו‪ ,‬כתב‪ ,‬שכן נוספו‬
‫לה המשקל של רציפות הנהגתו מתקופת היישוב‪ ,‬משקל הנהגתו במלחמת השחרור‬
‫והכבוד שעוררו נטייתו להעמיד את הפעולה במבחן של שאלות גדולות‪ ,‬שמעבר‬
‫לשעה‪ ,‬ואישיותו החיונית ורחבת המעוף‪ .‬גם חולשת הציבור הישראלי‪ ,‬וגילויה‬
‫בהיתפסות להערצה ולכריזמה‪ ,‬הוסיפה לסמכותו המיוחדת של בן‪-‬גוריון‪ ,‬ציין‬
‫רוטנשטרייך‪ ,‬וניכרה הסתייגותו מהערצת מנהיגים‪ .‬הוא מנה את עיקרי הישגיו של‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬מעמד ריבוני לעם היהודי; הנחלת התפיסה שהקמת המדינה אינה סוף של‬
‫דרך אלא תחילת התהליך של קיבוץ הגלויות; ליכוד החברה הישראלית סביב‬

                                                                 ‫אישיותו ודרכו‪.‬‬
‫לעומת זאת חולשתו הראשית של בן‪-‬גוריון בהנהגת המדינה החדשה לדעת‬
‫רוטנשטרייך הייתה אי‪-‬יכולתו לתרגם את 'העקרונות העליונים' שאימץ 'לשפת יום‪-‬‬
‫יום' או לעקרונות מתווכים‪ ,‬ולהערכת המחבר אף לא נמצאו לו אישים‪-‬מתווכים לשם‬
‫כך‪ .‬כבר כאן אפשר לראות שאותם 'עקרונות עליונים' או הנחות המוצא היו‬

 ‫משותפים לרוטנשטרייך ולבן‪-‬גוריון‪ ,‬וביקורתו של רוטנשטרייך התמקדה ביישומם‪.‬‬
‫החולשה היישומית הבסיסית שאיתר המחבר אצל ראש הממשלה הפורש נמצאה‬
‫לדעתו ביסוד שורה של כישלונות‪ .‬הנוגעים לדיונינו עניינם היה תהליך הקליטה‪,‬‬
‫הבירור הרעיוני והמוסרי והחלוציות‪ .‬קיבוץ הגלויות נותר תהליך ארגוני ומנהלי‪ ,‬קבע‬
‫רוטנשטרייך‪ ,‬והמסקנות שהתחייבו ממנו לא קבעו את אורח החיים ואת האווירה‬
‫הציבורית‪ .‬נוצר פער בין 'ההכרזות הרצופות והכנות' בדבר מרכזיות הרוח בישראל‬
‫לבין 'מאמץ קלוש בלבד' לתרגם אותן למעשים ואף 'העדר עידוד למחשבה חופשית‪,‬‬
‫הנמכת קומתה של המנהיגות הציבורית‪ ,‬אבדן הרעננות הרעיונית של מפלגת פועלי‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הסחת הדעת מאמת מידה מוסרית בחיים הציבוריים'‪ .‬רוטנשטרייך טען‬
‫שהתקפתו של בן‪-‬גוריון על סירוב הקיבוצים להעסיק עובדים עולים )הוא לא הזכיר‬
‫כאן את בן‪-‬גוריון בשמו‪ ,‬אלא כתב על מתקפה נגד 'ערך העבודה העצמית'(‪17,‬‬
‫ולעומתה ההכרזות )ושוב‪ :‬ברור במובלע שהכוונה להכרזות של בן‪-‬גוריון( על‬
‫דבקות בחלוציות‪ ,‬חוללו 'טשטוש ערכים סוציאליסטיים ]‪ [...‬וזריעת מבוכה לא‪-‬‬
‫קונסטרוקטיבית בקרב התנועה הקיבוצית'‪ .‬ורוטנשטרייך הוסיף ונזהר במחוות‬

‫‪ 17‬כוונתו כמובן להכרזת 'בוש ונכלם' של בן‪-‬גוריון בכנסת‪ ,‬ראו הערה ‪ 3‬בפרק זה לעיל ודיון על‬
                                                ‫הפולמוס סביב ההכרזה להלן‪ ,‬עמ' ‪.479-476‬‬

                                     ‫]‪[431‬‬
   434   435   436   437   438   439   440   441   442   443   444