Page 434 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 434
פרק ח
את התפיסה הממלכתית ,ולא השתמש בפן האחר של הממלכתיות ,בהיותה תפיסה
דמוקרטית על הדרך הנאותה להסדיר סכסוכים ולחלק משאבים11.
כיוון כללי של מוצא מן המשבר והמבוי הסתום שהוא ִאבחן משלהי 1950עד
ראשית 1952ניסה רוטנשטרייך לשרטט בשלושה מאמרים שהתפרסמו באביב-קיץ
1952ובראשית .1953בתוך מפלגתו ניהלו באותו זמן חלק מבעלי ההצעות למיסוד
דמוקרטי של המפלגה ,אנשי חוג 'המעורר' ,מאבק נכזב למול קבוצת מנהלי המפלגה
וראשי 'הגוש' .לכן התהליכים הפנימיים במפא"י התבלטו יותר ויותר גם לעיני
רוטנשטרייך ,אדם שהאוניברסיטה הייתה מוקד פעילותו .בשלושה המאמרים של
רוטנשטרייך' ,המגמות החברתיות במדינת ישראל' )'בצרון' ,מאי ' ,(1952טכניקה
ופוליטיקה' )'מולד' ,אוגוסט (1952ו'רוחב ורמה' )'הדאר' ,פברואר (1953הוא כבר
לא התעלם מן המיסוד ההייררכי של מפלגתו; הוא לא יכול להתעלם ממנו כי כאמור
המיסוד ההייררכי איים על יכולתה של מפא"י למלא את התפקיד המעצב
שרוטנשטרייך ייעד לה .אבל כמו שנראה הוא לא העמיד מולו אלא המלצה ,ולמעשה
הטפה ,לחזור לתפקיד הפוליטי של החלוציות – לחזור למבנה העיליתי של גרעין
חלוצי שיוביל אחריו את החברה.
מתח וזיקה בין וולונטריזם לממלכתיות
במאמרו 'המגמות החברתיות במדינת ישראל' חזר רוטנשטרייך וניתח את המשבר
במעבר מהיישוב למדינה כמשבר הוולונטריות .בתקופת היישוב הייתה הוולונטריות
מבוססת על כך ש'הקשר בין הפרט לכלל ]היה[ עצם שורש ההגירה הציונית' ,והקשר
ההדוק הזה נכרך מהשתלבות המצוקה הלאומית היהודית עם מצוקות היהודים
כיחידים לעצמם .השיוך לעם היהודי נעשה בקרב רבים מהם גורל חברתי מכריע
בחייהם האישיים .לכן הם נענו במידה רבה לחובות שהטילה עליהם הנהגתם
האוטונומית-וולונטרית ונשמעו במידה ניכרת למרותה ,אף על פי שלא היו בידיה
אמצעי אכיפה ריבוניים .הזיקה העמוקה לענייני הכלל היא שיצרה מידה לא מצויה זו
של ִחברות רצוני .אמנם הבסיס הרצוני של חברת העולים לארץ התבטא בהקמת
מוסדות אוטונומיים ובקבלת חובות אזרחיות ,כלומר 'במאמץ ליצור ˙È˙ÎÏÓÓ ‰¯·Á
] È˙È„Ó ÒÈÒ· ‡ÏÏהדגשתי ,א"ב[' .אבל הוולונטריזם התבטא גם 'בגרעינים
החברתיים בתוך החברה הכוללת' ובמיוחד ביישובים הקיבוציים .אלה ניכרו בקשר
ממשי והדוק שהתקיים אצלם בין היחיד לכלל .אל הקבוצות ואל הקיבוצים נשא
11רוטנשטרייך ,המדינה ומפלגותיה ,עמ' .132-121בסיום המאמר שראה אור ב'על התמורה' צוין:
תשי"ב; ייתכן שזו שנת חיבורו של המאמר .לא נמצא פרסומו הראשון.
][426
