Page 431 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 431

‫בין חלוציות לפוליטיקה‬

‫'מדינת סעד היא לפי מהותה מדינה שיש בה יתרון כוח וסמכות בידי הרשות‬
‫המבצעת'; שנית‪ ,‬שעת חירום היא 'רקע לעודף שלטון מצד הרשות המבצעת';‬
‫שלישית‪' ,‬העולם הוא חסום לכל מגע בלתי‪-‬אמצעי בין אדם לחברו' ו'יש בה בתכונה‬
‫זו של המציאות החברתית בדור הזה כדי לעשות את הרשות השלטונית‪-‬המבצעת‬

                             ‫]‪ [...‬גם סמכות אנושית' – כלומר מקור של נורמות!‪10‬‬
‫גישה ממלכתית זו של רוטנשטרייך התבטאה במאמר נוסף‪' ,‬המדינה ומפלגותיה'‪,‬‬
‫שחובר ככל הנראה בתשי"ב‪ ,‬אף הוא קרוב לוודאי אחרי הבחירות הכלליות לכנסת‬
‫בקיץ ‪ .1951‬המאמר לא הזכיר ישירות את מפא"י‪ ,‬אך ברור שהיא הייתה עניינו‬
‫העיקרי‪ .‬רוטנשטרייך הנגיד שם בין התקופה הוולונטרית ובין הנוכחית‪ ,‬הממלכתית‪,‬‬
‫אך לא חזר אל נימת הקינה על התום הוולונטרי והאידאליסטי שאבד במדינה‪ ,‬כדרכו‬
‫במאמר 'החברה הישראלית במשבר' שפורסם באוקטובר ‪ .1950‬עתה‪ ,‬לקראת סוף‬
‫‪ ,1951‬אחרי שהבחירות הותירו את שלטון מפא"י על מכונו וחלפה אווירת ערב‬
‫תבוסה שאפיינה את חוגי מפא"י ממחצית ‪ 1950‬עד מחצית ‪ ,1951‬אימץ רוטנשטרייך‬
‫במאמרים 'הצבת הראשונה' ו'המדינה ומפלגותיה' גישה מאוזנת בין היסוד‬
‫הוולונטרי ליסוד הממלכתי במיסוד הפוליטי החדש‪ .‬הוא נטש את העמדה שנקט‬
‫ב'החברה הישראלית במשבר' כי השניים סותרים זה את זה בהכרח וגרס עתה‬

                                                                ‫שאפשר לשלבם‪.‬‬
‫המפלגות קדמו למדינה ונוצרו במציאות לא‪-‬מדינתית‪ ,‬של התנועה הציונית‬
‫והיישוב‪ ,‬כתב רוטנשטרייך‪ .‬הן היו 'רעיוניות או פרוגראמטיות' מעצם יצירתן 'תוך‬
‫מלחמת‪-‬דעות על כיוון הציונות'‪ ,‬אבל תנועת הפועלים הארץ‪-‬ישראלית הייתה גם‬
‫תנועה של ציבור‪ ,‬כלומר היה לה 'נושא סוציאלי ממשי‪ ,‬בכוח או בפועל'‪ .‬מאז‬
‫היווסדן לפני העליות הגדולות תמיד הייתה למפלגות בעיה של שילוב גלי העולים‬
‫בשורותיהן‪ ,‬אבל במפלגות הפועלים נותרה ההנהגה בידי המייסדים והם היו 'השכבה‬
‫המגבשת' ו'השכבה הקולטת'‪ .‬התפתחות המפלגות בחברה לא‪-‬ריבונית הכתיבה אופי‬
‫מיוחד לדעת רוטנשטרייך‪ .‬בכל מקרה‪' ,‬מפלגה היא צורה של התארגנות חלקית בתוך‬
‫מסגרת חברתית מקיפה ממנה'‪ ,‬והיא בנויה על מצטרפים מבחירה‪ .‬במקרה הרגיל‪,‬‬
‫המסגרת המקיפה היא ממלכתית ומיוסדת במידה זו או אחרת על כפייה‪ ,‬ואז 'החיים‬
‫המפלגתיים הם איפוא חיים וולונטריים במסגרת לא‪-‬וולונטרית'; אבל בתנועה‬
‫הציונית פעלו מפלגות וולונטריות במסגרת של תנועה וולונטרית‪ ,‬כלומר המסגרת‬

                                        ‫הקיפה רק את אלה שהסכימו להיכלל בה‪.‬‬
‫אופי וולונטרי כפול זה‪ ,‬בהיעדר מסגרת ממלכתית‪ ,‬היה לדעת רוטנשטרייך הסיבה‬
‫לכך שנוצרה במפלגות הארץ‪-‬ישראליות הוויה רעיונית‪-‬פיסית כוללת ומתבדלת‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬וקו זה הסתייע בזיקה של מפלגות הפועלים להתיישבות הקיבוצית‪.‬‬

‫‪ 10‬רוטנשטרייך‪ ,‬הצבת הראשונה‪ ,‬עמ' ‪ .169-162‬בסיום המאמר שפורסם גם ב'על התמורה' צוין‪:‬‬
                                                 ‫תשי"א; ייתכן שזו שנת חיבורו של המאמר‪.‬‬

                                     ‫]‪[423‬‬
   426   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436