Page 426 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 426

‫פרק ח‬

‫התמקד בהיבט של 'ההתברגנות' מכלל ההיבטים של המשבר החברתי שהוא אבחן‬
‫באותו זמן‪ .‬הוא השתמש במושג 'אופק הזמן' שטבע הפסיכולוג החברתי הנודע קורט‬
‫לוין וקבע שהצטמצם אופק הזמן של החברה הישראלית‪ ,‬שכן ל'אדם הישראלי'‬
‫היחיד לא ברור מה נדרש ממנו אישית‪ .‬קיבוץ הגלויות היה תהליך המוני‪-‬אנונימי‬
‫שהרשות הביורוקרטית ניהלה במנותק ממנו‪ ,‬ולפיכך הוא הסתגר‪ ,‬אופק הזמן שלו‬
‫הצטמצם וירדה רמת המוסר הציבורי והפרטי‪ .‬אי‪-‬היציבות הכלכלית בשלוש השנים‬
‫האחרונות הקטינה לפי רוטנשטרייך את ביטחונו ואת התמצאותו של היחיד‪ ,‬והוא לא‬
‫ידע 'מה ילד יום' ולכן השתקע בהבטחת יומו עתה‪ .‬אין מידה לאגירה‪ ,‬בגלל אי‪-‬‬
‫הוודאות‪ ,‬ומכאן ההשתקעות בהבטחת היום וזניחת יום המחרת‪ .‬שלטון מפא"י לא‬
‫ירד לשורש התהליך הזה‪ ,‬לדעת רוטנשטרייך‪ ,‬וכך 'התגובה הרשמית ‪ ...‬הייתה לרוב‬

                                                 ‫תגובה מוראליזאטורית'‪ ,‬מטיפה‪.‬‬
‫בניגוד לטענותיו‪-‬האשמותיו ולהטפותיו במאמר 'החברה הישראלית המשבר'‪,‬‬
‫במאמר 'על אופק הזמן בחיינו' שנכתב כעבור חודשים אחרים היה רוטנשטרייך‬
‫מפוקח יותר והבין את עצמת התהליכים המשבריים‪ .‬הוא הודה אפוא שאי‪-‬אפשר‬
‫לשנות את הגורמים מצמצמי האופק בחברה בעזרת הכוונת התהליכים החברתיים‬
‫בידי הנהגה‪ .‬הוא הבין כי הם חורגים ממידות כוחם של בן‪-‬גוריון וחבריו לממשלה‬
‫)מאוקטובר ‪ 1950‬נמנה עמם לבון‪ ,‬מנהיג תנועתו של רוטנשטרייך‪' ,‬גורדוניה'(‪5.‬‬
‫הזרות בין היחיד הוותיק ובין תהליך קיבוץ הגלויות היא לדעתו תוצאת ה'הפרש בין‬
‫הקצב המיכאני של גידול החברה לקצב האורגני של התלכדותה'‪ ,‬וה ְכוונה מלמעלה‪,‬‬
‫שהיא עצמה 'יכולת מיכאנית'‪ ,‬אינה יכולה לסתום הפרש כזה‪ .‬רוטנשטרייך הניח פה‬
‫אצבע על נקודה חשובה והצביע על המידה הרבה של הדטרמיניזם ש ִאפיין את‬
‫התהליכים החברתיים בראשית העצמאות של ישראל – אחרי שהתקבלו ההחלטות‬
‫הרצוניות בהחלט לכונן את המדינה‪ ,‬ולוּ במחיר מלחמה‪ ,‬ולהכפיל את אוכלוסיית‬
‫אזרחיה בעליית יהודים המונית‪ .‬מעניין‪ ,‬אגב‪ ,‬לראות כיצד אנטי‪-‬דטרמיניסט מובהק‬
‫כמו רוטנשטרייך‪ ,‬אדם שייחס משקל רב לעיצוב חברתי מכוח רצון חדור ברעיון‬
‫ובאמצעות תנועות וולונטריות‪ ,‬נאלץ להכיר באופי הקבוע מראש של תהליכים‬
‫חברתיים שבאו בעקבות ההחלטות המכוננות של ההנהגה בראשות בן‪-‬גוריון‪ .‬אשוב‬
‫לנושא הזה בפרק הבא‪ ,‬וכאן רק אציין שעמדה וולונטריסטית‪ ,‬אנטי‪-‬דטרמיניסטית‬

                ‫קיצונית למדי‪ ,‬הייתה העמדה הרווחת בין האידאולוגים של מפא"י‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬למרות הכרתו באופי הקבוע מראש של תהליכים חברתיים בישראל‬
‫דאז‪ ,‬רוטנשטרייך האשים את הנהגת מפלגתו‪ ,‬מפא"י‪ .‬הוא הודה שההתרכזות‬
‫ב'אידיאלים זעיר‪-‬בורגניים' אמנם התחוללה בהשפעה האובייקטיבית של המחסור‬
‫ושל שאר התהליכים החברתיים ההכרחיים שנלוו לעלייה הגדולה‪ ,‬אבל לדעתו היא‬

 ‫‪ 5‬ראו עוד להלן )עמ' ‪ (479-476‬דיון על מגבלות כוחה של ההנהגה לעמוד מול משבר החלוציות‪.‬‬

                                     ‫]‪[418‬‬
   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430   431