Page 424 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 424

‫פרק ח‬

‫אכן חדלה להיות רלוונטית למשימה הקולקטיבית העיקרית של אותו כלל‪,‬‬
                                           ‫ורוטנשטרייך עצמו נאלץ להודות בזה‪.‬‬

‫משבר התנועה הקיבוצית אכן היה חלק מן המשבר של החברה הישראלית‪ ,‬אבל‬
‫רוטנשטרייך נטה לייחס למשבר הקיבוצים סיבות שמחוץ לתחומיה של התנועה‬
‫הקיבוצית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לפי רוטנשטרייך המשבר בכללותו היה נעוץ בהפרדה בין‬
‫מגמות החברה ובין חייו הממשיים של היחיד‪ .‬שייכותו של היחיד לחברה הייתה‬
‫אובייקטיבית אך נעשתה פחות ופחות סובייקטיבית‪ .‬לדעתו ההפרדה הזאת היא‬
‫שאפשרה צירוף של פרזיולוגיה ממלכתית עם אגואיזם פרטי‪ ,‬ומשמעות אותו‬
‫אגואיזם הייתה דווקא מעילה של הישראלים הוותיקים בעצמם‪' :‬אין אנו נאמנים‬
‫ל"אמנה החברתית" שאנו בעצמנו‪ ,‬ולא אבותינו ואבות‪-‬אבותינו‪ ,‬כרתנו בינינו לבין‬
‫עצמנו'‪ ,‬כך כתב‪ ,‬והכאב והזעם ניכרים מבעד לאיפוק‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬זרוּת העולים‬
‫למדינה הייתה נעוצה לפי רוטנשטרייך באי‪-‬יכולתם להגיע למידת ההשתייכות‬
‫וההזדהות ש ִאפיינה לדעתו את בני היישוב לפני כינון המדינה‪ .‬הסתייגות הוותיקים‬
‫מן המדינה מחזקת את המגמה הטבעית ממילא של העולים להסתגר מפני החדש‬
‫והשונה שמצאו בארץ‪ .‬בהסתייגותם מן המדינה ובנוטשם את הקולקטיב אחרי‬
‫הקמתה טיפחו אפוא הוותיקים את זרוּת העולים‪ ,‬לדעת רוטנשטרייך‪ ,‬במקום לקלוט‬
‫אותם ולשייך אותם‪ ,‬וגם בנקודה זו היה במאמרו ביטוי לביקורת עצמית נוקבת של‬
‫הוותיקים‪ .‬מסאים כמו הלפרן ורוטנשטרייך ביטאו חוסר שביעות רצון עצמית של‬

                        ‫הוותיקים הקולטים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל‪.‬‬

                        ‫נגד 'שטפון הפוליטיות'‬

‫אף על פי כן אפשר לראות כאן שמאמרו של רוטנשטרייך עצמו‪ ,‬המאמר 'החברה‬
‫הישראלית במשבר'‪ ,‬הוא גילוי חשוב של אותה הסתייגות של הוותיקים מן המדינה‪.‬‬
‫כבר בחנו קודם את היסוד הלא פוליטי בתפיסתו הסוציאליסטית של רוטנשטרייך‪ ,‬את‬
‫נטייתו להעלות על נס דווקא תחום לא פוליטי בעיקרו בהגשמת הסוציאליזם – את‬
‫הזיקה האינטימית של היחיד לחברה הממשית הסובבת אותו‪ .‬בהדגשת האותנטיות‬

‫החלוצית בקליטת העליה? אלפי החלוצים שעשו גדולות במשקיהם ובקיבוציהם – מה עשו‬
‫בשביל העליה העממית הגדולה? ]‪ [...‬אני בוש ונכלם שתי שנים אלה למראה כשלונה של‬
‫התנועה החלוצית'‪ .‬דברי הכנסת‪ ,‬כרך ‪ ,16.1.1950 ,3‬עמ' ‪ .536‬להבהרה טובה של עמדתו השוו‬
‫מכתבי ד' בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל יהושע מנוח‪ ,‬דגניה‪ ,‬בארבעה חלקים‪ :‬א( ‪ 8‬ביולי ‪ ;1952‬ב( ‪9‬‬
‫ביולי ‪ ;1952‬ג( ‪ 9‬ביולי ‪ ;1952‬ד( ‪ 23‬ביולי ‪ .1952‬אב"ג‪ ,‬התכתבות‪ .‬ראו עוד‪ :‬צחור‪ ,‬החזון‬
‫והחשבון‪ ,‬עמ' ‪ ;210-195‬מאיר בראלי‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬עמ' ‪ .84-77‬השוו להלן‪ ,‬עמ' ‪ 479-478‬והערה‬

                                                                                   ‫‪ 41‬שם‪.‬‬

                                     ‫]‪[416‬‬
   419   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429