Page 424 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 424
פרק ח
אכן חדלה להיות רלוונטית למשימה הקולקטיבית העיקרית של אותו כלל,
ורוטנשטרייך עצמו נאלץ להודות בזה.
משבר התנועה הקיבוצית אכן היה חלק מן המשבר של החברה הישראלית ,אבל
רוטנשטרייך נטה לייחס למשבר הקיבוצים סיבות שמחוץ לתחומיה של התנועה
הקיבוצית .מכל מקום ,לפי רוטנשטרייך המשבר בכללותו היה נעוץ בהפרדה בין
מגמות החברה ובין חייו הממשיים של היחיד .שייכותו של היחיד לחברה הייתה
אובייקטיבית אך נעשתה פחות ופחות סובייקטיבית .לדעתו ההפרדה הזאת היא
שאפשרה צירוף של פרזיולוגיה ממלכתית עם אגואיזם פרטי ,ומשמעות אותו
אגואיזם הייתה דווקא מעילה של הישראלים הוותיקים בעצמם' :אין אנו נאמנים
ל"אמנה החברתית" שאנו בעצמנו ,ולא אבותינו ואבות-אבותינו ,כרתנו בינינו לבין
עצמנו' ,כך כתב ,והכאב והזעם ניכרים מבעד לאיפוק .לעומת זאת ,זרוּת העולים
למדינה הייתה נעוצה לפי רוטנשטרייך באי-יכולתם להגיע למידת ההשתייכות
וההזדהות ש ִאפיינה לדעתו את בני היישוב לפני כינון המדינה .הסתייגות הוותיקים
מן המדינה מחזקת את המגמה הטבעית ממילא של העולים להסתגר מפני החדש
והשונה שמצאו בארץ .בהסתייגותם מן המדינה ובנוטשם את הקולקטיב אחרי
הקמתה טיפחו אפוא הוותיקים את זרוּת העולים ,לדעת רוטנשטרייך ,במקום לקלוט
אותם ולשייך אותם ,וגם בנקודה זו היה במאמרו ביטוי לביקורת עצמית נוקבת של
הוותיקים .מסאים כמו הלפרן ורוטנשטרייך ביטאו חוסר שביעות רצון עצמית של
הוותיקים הקולטים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
נגד 'שטפון הפוליטיות'
אף על פי כן אפשר לראות כאן שמאמרו של רוטנשטרייך עצמו ,המאמר 'החברה
הישראלית במשבר' ,הוא גילוי חשוב של אותה הסתייגות של הוותיקים מן המדינה.
כבר בחנו קודם את היסוד הלא פוליטי בתפיסתו הסוציאליסטית של רוטנשטרייך ,את
נטייתו להעלות על נס דווקא תחום לא פוליטי בעיקרו בהגשמת הסוציאליזם – את
הזיקה האינטימית של היחיד לחברה הממשית הסובבת אותו .בהדגשת האותנטיות
החלוצית בקליטת העליה? אלפי החלוצים שעשו גדולות במשקיהם ובקיבוציהם – מה עשו
בשביל העליה העממית הגדולה? ] [...אני בוש ונכלם שתי שנים אלה למראה כשלונה של
התנועה החלוצית' .דברי הכנסת ,כרך ,16.1.1950 ,3עמ' .536להבהרה טובה של עמדתו השוו
מכתבי ד' בן-גוריון ,ירושלים ,אל יהושע מנוח ,דגניה ,בארבעה חלקים :א( 8ביולי ;1952ב( 9
ביולי ;1952ג( 9ביולי ;1952ד( 23ביולי .1952אב"ג ,התכתבות .ראו עוד :צחור ,החזון
והחשבון ,עמ' ;210-195מאיר בראלי ,בן גוריון ,עמ' .84-77השוו להלן ,עמ' 479-478והערה
41שם.
][416
