Page 425 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 425

‫בין חלוציות לפוליטיקה‬

‫החברתית והזיקה האינטימית מהסוג ש ִאפיין קבוצות קומונליות קטנות הייתה‬
‫מקופלת כמובן נטייה להסתייג מהממלכתיות‪ .‬במאמר הנדון כאן אף חיבר אותה‬
‫רוטנשטרייך למגמה האוטופית החבויה בתנועה הסוציאליסטית לחתור ל'ביטול‬

  ‫המדינה'‪ .‬הוא ניגן על מיתר עדין של הסתייגות ממדינות במורשת הסוציאליסטית‪:‬‬

‫מיטב המֲאַויים של הסוציאליזם תלוי היה בשאיפה לעשות את הרשות‬
‫הפוליטית מיותרת‪ ,‬מתוך פיתוח חיים אנושיים שאין בהם צורך בהכרעה‬
‫שלטונית‪ .‬במציאות שלנו עשו סוציאליסטים את הרשות של ההכרעה‬
‫השלטונית לתכנם העיקרי של החיים‪ .‬מעט הכוללות ]אוניברסליות[ שנוצרה‪,‬‬
‫ביחוד בתחומו של הקיבוץ‪ ,‬גם הוא נהרס בעקבות שטפון הפוליטיות‪[...] .‬‬

                   ‫החברה קיימת עד כמה שהיא אובייקט למלחמת השלטון‪.‬‬

‫העמדה של רוטנשטרייך במאמר 'החברה הישראלית במשבר' היא אפוא ברורה‪ :‬הוא‬
‫ייחס את משבר החלוציות לאידאולוגיה או לפרזיולוגיה הממלכתית ול'שטפון‬
‫הפוליטיות'‪ .‬לא זו בלבד שהוא לא הציע במאמר זה מיסוד פוליטי חלופי לזה שקלע‪,‬‬
‫לדעתו‪ ,‬את החלוציות למשבר‪ ,‬אלא שהוא מייחס את המשבר לעצם העיסוק המופרז‬
‫ב'פוליטי'‪ .‬לא הייתה באמתחתו כל תרופה פוליטית‪ ,‬והוא קיווה להיחלצות בעזרת‬
‫'כוחה של אידיאה' וב'עצמתו המכוננת של הציווי המוסרי'‪ .‬ועד כמה שהאידאה‬
‫והציווי המוסרי אינם פועלים‪ ,‬האשם לדעתו במי שהיו אמורים להפעילם‪ ,‬מנהיגי‬

                                        ‫החברה‪ ,‬הלוא הם מנהיגי מפלגתו‪ ,‬מפא"י‪.‬‬
‫רוטנשטרייך קרא להיחלץ מן המשבר בעזרת מחשבה ראליסטית‪-‬ביקורתית‪ ,‬ללא‬
‫ספקנות צינית וללא שביעות רצון‪ ,‬אבל מאמרו לא הוליך למסקנה למעט שורה של‬
‫הטפות מוסר‪ :‬ראשי המדינה נקראו להעלות על נס את החברה הקיבוצית; על‬
‫התנועה הקיבוצית להתנזר מ'בולמוס השחיתות הכספית שאחז את החברה‬
‫הישראלית' גם בדרכיה כלפי חוץ; למפא"י קרא רוטנשטרייך במאמרו לעצור את‬
‫'בולמוס האנוכיות הלובש איצטלה מעמדית או מוסדית' ולחייב את חבריה באורח‬
‫חיים צנוע‪ ,‬ולראשי הממשלה הוא קרא להיות מופת ב'שיבה לחיים פשוטים‪ ,‬היינו‬
‫לשלטון הרעיון'‪ .‬קשה להימנע מן המסקנה שכוחו הביקורתי השולל של המחבר‬
‫במאמר הזה היה רב מיכולתו להתוות נתיב היחלצות מן המשבר‪ 4.‬נראה כי‬

    ‫'הפרימאט של הרצון' המודרך בתבונה פגע באפקטיביות הפוליטית של ניתוחיו‪.‬‬
‫אווירת המשבר וההזדעקות בולטת גם במאמר 'על אופק הזמן בחיינו' שפרסם‬
‫רוטנשטרייך כעבור כחצי שנה‪ ,‬ביוני ‪ ,1951‬שבועות אחדים לפני הבחירות הכלליות‬
‫וככל הנראה מתוך החשש שהעיק על אנשי מפא"י לפני אותן בחירות‪ .‬כאן הוא‬

‫‪ 4‬רוטנשטרייך‪ ,‬החברה הישראלית במשבר‪ ,‬עמ' ‪ .161-152‬המאמר פורסם לראשונה ב'מולד'‬
‫בראשית תשי"א‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1950‬אבל בסיום הבאתו ב'על התמורה' צוין‪ :‬תש"ט; ייתכן שזו‬

  ‫שנת חיבורו של המאמר‪ ,‬אם כי אווירת הדברים דווקא מתאימה לתחושת המשבר בשנת ‪.1950‬‬

                                     ‫]‪[417‬‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430