Page 421 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 421
בין חלוציות לפוליטיקה
הציבורית העכורה שגרמה לכישלון כבר ניכרה אז היטב .בעיקרו ביטא המאמר את
התחושות הקשות שהוליכו את רוטנשטרייך ורבים אחרים מן המשתתפים בדיון
האידאולוגי הפנימי במפא"י לפתח ביקורת חריפה על עיצובה של מפא"י ועל דרכה
בניהול ענייני המדינה.
המשבר לא היה כלכלי בלבד ולא רק קשיי האספקה והקיצוב הולידו אותו ,אלא
הוא היה גם משבר רוחני ומוסרי ,לדעת רוטנשטרייך .הוא ִאבחן פגיעה בחמש
מעלות ,להשקפתו ,שאפיינו בשעתן את היישוב היהודי בארץ והתבססו עם עלייתה
של תנועת הפועלים בעם היהודי וביישוב :ראשית ,מרכזיות האידאולוגיה; שנית,
דינמיות ואי-הסתפקות בהישגים שהושגו ומכאן 'הנאה מן היש והכרה באין ,נהיה
אחר קטנות וציפיה אל הגדולות'; שלישית ,קישור הדוק בין בניין הארץ לשאלת
היהודים שמחוץ לה; רביעית ,יוקרת היחיד נקבעה לפי תרומתו למפעל הציוני ולפי
מידת הזדהותו עמו ,ואלה שייכו אותו לעילית משרתת; חמישית ,אידאל כלל-אנושי
או אוניברסלי קוּשר למגמות של החברה היהודית בארץ ישראל והקישור התגלה
במגובש בעיקר ברעיון העבודה של הסוציאליזם הציוני.
הפגיעה בתכונות קיבוציות אלו קיפלה בחובה להערכת המחבר סכנה ש'נחדל
להיות חברה חלוצית' ,החברה 'תחדל לכוון את עצמה אל ההישג החדש' ותנוח על
זרי הדפנה ,כמו תנועת הפועלים הפולנית בשעתה )המפלגה הסוציאליסטית
הפולנית .(PPS ,לפי רוטנשטרייך התנועה הפולנית 'הוציאה את כל רוחה ולשדה
במאמצים להקים את המדינה הפולנית העצמאית ,ומשקמה ,שוב לא היה בה הכוח
הנפשי והחברתי לשאת את התפקיד שהמציאות החדשה הטילה עליה'.
רבים טענו שהמשבר המורלי הוא גילוי של התפרקות עקב עייפות משנות
המלחמות ,אך רוטנשטרייך סבר כי הסיבה העמוקה למשבר היא המעבר לממלכתיות
הנשענת על כפייה .ראשית ,המדינה מטבעה מעוררת אצל 'מיצגי הממלכתיות'
אשליה כאילו די בסמכותם לפתרון הבעיות של החברה או להפיכת העקרונות
החלוציים לעקרונות ממלכתיים .שנית ,המדינה החדשה גם טשטשה בתודעתם של
בני החברה את חובותיהם הלא פורמליות; גם בני החברה נתפסו לאשליה שאין להם
חובות ,למעט חובותיהם החוקיות הפורמליות ,החובות שכוח הכפייה של המדינה
מאחוריהן .מגמת שני סוגי האשליות האלה הפוכה :השלטון נוטה לספח אליו ֵמַרב
סמכויות ,ואילו בני החברה נוטים למעט בסמכויותיו .כך קרה שחלקים גדולים של
החברה מנוכרים למדינה.
יש טעם בדבריו של רוטנשטרייך ,במיוחד בטענותיו על אשליית הישראלים
שחובותיהם יתמצו מעתה בחובות חוקיות ועל ניכורם למדינה ,אבל בהמשך הפרק
נראה כי דברי בן-גוריון ולבון מפריכים את טענת רוטנשטרייך שראשי המדינה הניחו
כי די בסמכותם הממלכתית לשם טיפוח החלוציות .שניהם ,אישים שבהחלט אפשר
][413
